על צַמחוּקים וקַרמוּלים (או: תרגם את זה יפה אהרן אמיר)

בשנותיי הסטודנטיאליות עבדתי בחנות ספרים. באותן שנים יצא לאור תרגומה החדש של אילנה המרמן ל"הנסיך הקטן", וקרה לנו לא מעט שאנשים נכנסו לחנות וביקשו את התרגום הישן, כי "התרגום החדש הורס".
קשה להתווכח עם זיכרונות ילדות; אין להם בדרך כלל שום קשר לאיכות התרגום. אנשים קשורים לסיפור שאהבו מזמן, ואין להם כלים או עניין לעמוד על הקשר בין המקור לתרגום.

עם "הבית בקרן פו" בתרגומו של אהרן אמיר העברתי עם בְּנִי שעות על גבי שעות של צחוקים והנאה. הרבה מהצחוקים היו קשורים לעברית לא פחות משהיו קשורים לתוכן. כשיצא תרגומה החדש והמרשים של אבירמה גולן, הוא התיישב לו ליד התרגום הישן והמרופט.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8

על החידושים הלשוניים הססגוניים של הדמויות עצמן מתווסף בתרגום של אהרן אמיר עוד רובד – הצליל של העברית הישנה, הארכאית, הגבוהה והלא מוכרת, ניחוח זר.

השוואת תרגומים, פרק 4:

אהרן אמיר, 1951:

– אני זורע פַּלוּט, פו, כדי שיוכל לצמוח ולהיות לעץ אלון, ושיהיו לי המון פלוטים אצל דלת הבית ממש ולא אצטרך להלך מילים על מילים, מבין אתה, פו?
– ומה אם לא יהיה לאלון? – אמר פו.
– היֹה יהיה, מפני שכריסטוף רובין אומר כך, ולכן אני זורע אותו.
כּי-כֵן – אמר פו – אם אזרע חלת-דבש אצל ביתי, תצמח ותהיה לכוֶרת.
חזרזיר לא היה בטוח בכך.
– או פִּסת כוֶרֶת – אמר פו – שלא לבזבז יותר מדי. רק שאז אולי תפֹּל בחלקי רק פִּסת כַּוֶרת, ואולי תהיה זו הפִּסה הרעה, שבה הדבורים מזמזמות ולא מדבישות. הרי לך צרה.
חזרזיר הסכים כי אכן תהיה זו צרה צרורה.
[…] כריסטוף רובין נתן לי זרע של צַמחוּק, ואני זרעתי אותו, ויהיו לי צַמחוּקים על גבי כל פתח הבית.
– לי היה נדמה שהם נקראים קַרמוּלים אמר חזרזיר במֹרֶךְ, כשהוא מוסיף לקפֹּץ.

אבירמה גולן, 2010:

"אני שותל אִצְטרַבּוּל, פו, כדי שהוא יגדל ויצמח ממנו עץ אלון ויהיו לי המון אִצְטרַבּוּלים ממש מול הדלת ואני לא אצטרך ללכת מרחקים על מרחקים. אתה מבין, פו?"
"ואם הוא לא יגדל?" שאל פו.
"הוא יגדל, כי כריסטופר רובין אמר שהוא יגדל, ובגלל זה אני שותל אותו."
"טוב," אמר פו, "אז אם אני אשתֹל חלת דבש ליד הבית שלי, תצמח ממנה כַּוֶרֶת."
חזרזיר לא היה לגמרי בטוח בזה.
"או חתיכה של חלת דבש," אמר פו. "כדי לא לבזבז יותר מדי. אבל אולי אז תצמח לי רק חתיכה של כַּוֶרֶת, והיא עלולה להיות החתיכה הלא נכונה, זאת שהדבורים רק מזמזמות בה ולא מדבשות בה דבש. אוף, מרגיז."
חזרזיר הסכים שזה בהחלט עלול להיות מרגיז.
[…] כריסטופר רובין נתן לי זרע של כִּיזוּנָבִיר, וזרעתי אותו, ויהיו לי המון כִּיזוּנָבִירים מול הדלת."
"חשבתי שקוראים להם כובע הנזיר," אמר חזרזיר והמשיך לקפֵּץ.

במקור:

I'm planting a haycorn, Pooh, so that it can grow up
into an oak-tree, and have lots of haycorns just outside the
front door instead of having to walk miles and miles, do you
see, Pooh?
Supposing it doesn't? said Pooh.
It will, because Christopher Robin says it will, so
that's why I'm planting it.

Well, said Pooh, if I plant a honeycomb outside my
house, then it will grow up into a beehive.
Piglet wasn't quite sure about this.
Or a piece of a honeycomb, said Pooh, so as not to
waste too much. Only then I might only get a piece of a
beehive, and it might be the wrong piece, where the bees were
buzzing and not hunnying. Bother.
Piglet agreed that that would be rather bothering.
[…]
Christopher Robin gave
me a mastershalum seed, and I planted it, and I'm going to have
mastershalums all over the front door.
I thought they were called nasturtiums, said Piglet
timidly, as he went on jumping
.

[haycorn זה שיבוש של פו ל-acorn, לא אצטרובל אלא בלוט, הפרי של האלון.

Acorn
בלוט

כובע הנזיר
כובע הנזיר


Nasturtium
זה באמת כובע הנזיר, אבל ככל הידוע לי, אין שום צמח בשם קַרמוּל.]

אהרן אמיר מגביה, כידוע, את הטקסט מאוד (דוגמה קטנה היא "כי כן" בתרגום למילה הפשוטה והיום יומית well). מעניין לראות את סוף הקטע, שבו חזרזיר מעיר לפו על כובע הנזיר timidly – כלומר בביישנות, בהיסוס, בחשש. מקור המילה בלטינית: מפחד או נבהל בקלות. אצל אבירמה גולן הוא פשוט אומר "חשבתי שקוראים להם כובע הנזיר" (וממשיך לקפץ), ואילו אצל אהרן אמיר הוא אומר במורֶך: "לי היה נדמה שהם נקראים קרמולים" (ואז ממשיך לקפץ). במורך – ארכאי מאוד, אבל בהחלט מעביר יפה את השילוב בין ביישנות למוּגוּת לב, האופייני כל כך לחזרזיר.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “על צַמחוּקים וקַרמוּלים (או: תרגם את זה יפה אהרן אמיר)

  1. תמי, איזה יופי – העלית בי את כל הזכרונות המופלאים (כן, גם אני במאוכזבי הנסיך הקטן ומ"שפוטי" אוריאל אופק בתרגומיו לעליסה ולפו – גרסא דינקותא, אין מה לעשות). יער ת"ק פרסה לעולם נשמע מסתורי ומעניין יותר, במיוחד אם אפשר לפגוש שם פּילְנפיל איום ונורא!
    כשקראתי את "ההוביט" בתרגומו של משה הנעמי-זינגר, תמיד תהיתי מהי עוגת כּוספּה. כעבור שנים רבות הסתבר לי מ"תרגום הטייסים" להוביט, שנעשה בשבי המצרי, שמדובר בעוגת פרג פרוזאית לחלוטין (בלי להעליב את חובבות הז'אנר…) – או שמא גם הם לא דייקו?

    תודה ;~)
    ניר.

    אהבתי

    1. רוב תודות על התגובה! נצטרך לבדוק מה מופיע בתרגום החדש להוביט של יעל אכמון המצוינת (בחנות הספרים הקרובה אליך…)

      אהבתי

      1. בתרגום החדש נדמה לי שזה הפך לעוגת קימל (ואני תמיד חשבתי שזה יהיה כוסמין או משהו טעים כזה)

        אהבתי

      2. כן, עוגת קימל לא נשמע ממש מפתה. עדיף כבר פרג (ואני באמת מכינה עוגת פרג לא רעה בכלל, אם להעיד על עיסתי…)

        אהבתי

  2. מגניב. באופן מוזר, למרות שלרוב אני ממש לא מתה על השפה הנפוחה של אהרן אמיר, דווקא במקרה של הבית בקן פו משום מה הניסוחים שלו תופסים בעיני משהו מהנימה האירונית המקורית של הספר ואולי גם מהאפיון הסוציו-לשוני של הדמויות, שאמנם הן חיות קטנות ביער אבל אם אינני טועה מדברות במיטב הז'רגון האריסטוקרטי של בני טובים באנגליה בראשית המאה ה-20.
    הערה קטנה – חזרזיר לא מקפץ במורך אלא אומר את דברו במורך בעודו מקפץ 🙂

    אהבתי

  3. חן חן. מסכימה אתך. אני לא חובבת את ההגבהה והנטייה לשפר את הטקסט ועל הדרך גם לחנך קצת את הילדים, הנוער והקוראים בכלל, אבל יש בגרסה הזאת כמה פנינים בלתי נשכחות!

    אהבתי

  4. תמי,
    קראתי את הפוסט בהנאה רבה.
    "מילים על מילים" – התרגום הזה של miles and miles, מעלה בדמיונו של הקורא העברי (שלי לפחות) לא רק מרחקים, אלא גם מילים ממש, זאת אומרת words. וכך המרחק הופך למשהו שמודדים במילים, במילים ששומעים או משמיעים.

    אהבתי

  5. עלי מוהר כתב על העניין הזה רשימה ושמה "דבלול של מוך" (מתוך "מהנעשה בעירנו"). לדידו, גרסא דינקותא תמיד תיראה הכי טובה: "כשמדובר בדברים שהתחבבו עליך בילדותך, מנצחת תמיד האהבה הראשונה, שלא ניתנה בהכרח לאהובה היפה או המדויקת יותר. אין תחליף לקסם המפגש הראשון, ולכן אין גם שום חפץ בתרגומים חדשים ו'משופרים', או אף במקור עצמו, המתגלה, על פי רוב, כעבור שנים כהעתק חיוור בלבד לספר החביב עליך עוד מילדותך." הוא מספר שם על רשימה של יורם ברונובסקי: "לגביו, פו הדוב הוא למעשה 'קוּבּוּשׁ פּוּחַטֶק'!!" וממשיך ומפליג בתיאורי הכתיב הקדום הקסום, י'והן ודז'ון שאינם אלא ג'ון, וטשרלס דיקנס ודזשים האגדי, הכושי הבורח שבספר הקלברי פין… "כן, כן, התרגומים הישנים עולים על המקור… גרסת הילדות אינה סובלת תיקונים."

    וחוץ מזה יפה לראות גם איך מאז שנותייך הסטודנטיאליות נוספה למילה "הורס" הוראה שמעניקה להגדרה "התרגום החדש הורס" דו-משמעות נחרצת 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s