המשורר האמריקאי רוברט לואל (1977-1917) נחשב לאחד מאבותיה של השירה הווידויית
(Confessional poetry), מסורת שנהוג לשייך אליה גם את אלן גינסברג, סילביה פלאת', ג'ון ברימן ואחרים. שירה וידויית מאופיינת בחשיפה אישית, לעתים בווידויים מביכים או מבישים.
לואל זכה פעמיים בפרס פוליצר – ב-1947 וב-1974. הוא סירב לשרת במלחמת העולם השנייה, והיה אסיר מטעמי מצפון. הוא סבל מדיכאון ובמהלך חייו נכנס תכופות לבתי חולים פסיכיאטריים.

הקובץ הנשיקה מבעד למטפחת בעריכתו של אשר רייך מביא חמישה תרגומים לשיר ניו יורק (עם עובד, 2001, עמ' 203-202) – שיר לא מפורסם במיוחד של לואל. השוואת התרגומים מדגימה איך מילה אחת ויחידה עשויה לשנות שיר שלם.

התמה הזאת הזכירה לי את תולדות המצור על ליסבון של ז'וזה סאראמאגו (בתרגום מרים טבעון, הספריה החדשה, 1998). ריימונדו סילבה הוא מגיה מתוסכל בחייו המקצועיים והאישיים. יום אחד הוא מחליט להוסיף מילה לספר ההיסטוריה שהוא עובד עליו – מאחורי גבו של הסופר כמובן (משאלה כמוסה של אי אילו עורכים ומתרגמים…) – וכותב "לא" בנקודה מכרעת. השלילה שלא הייתה במקור משנה את המהלך ההיסטורי המתואר בספר, כמו גם את חייו של ריימונדו. הספר, אגב, מומלץ בחום (ולא רק למתרגמים ועורכים) גם למי שאינם נמנים עם אוהדי סאראמאגו.

במקרה של השיר ניו יורק, הצירוף השנוי במחלוקת בין מתרגמיו הוא get a lift.
כשאני שומעת אותו, אני חושבת על טרמפ, אבל get a lift משמעו גם להעלות את המורל, כמו בביטוי
The good news gave us a lift.

New York / Robert Lowell

We must have got a lift once from New York
seven years back or so, it's hard to think
gone like my Greek and box for butterflies…
A pilgrim comes here from the outlands,
Trinidad,
Port of Spain seeking a sister metropolis-
lands here, knowing nothing, strapped and
twenty –
to parade the streets of wonder… Plateglass
displays look like nightclubs blocks away;
each nightclub is heaven with a liveried tariff,
all the money, all the connection… You have
none,
you are triggered by the liberated girl,
whipped to that not unconquerable barricade,
by our first categorical imperative. "Move,

you bastard, do you want to live forever?"

***

נסים קלדרון (1980) מתרגם כך את השורות הראשונות:
אני חושב שמישהו הסיע אותנו פעם בִּמכונית
מניו-יורק
לפני שבע שנים או משהו כזה, קשה לדעת,
נעלם כמו היוָנית שלי וקופסת הפרפרים שהיתה
לי…

גם גיורא לשם (1985) ואיל מגד (1985) הבינו את המילה lift במובן של טרמפ או נסיעה, והם כותבים כך (בהתאמה):
פעם הזדמן לנו טרמפ מניו-יורק
לפני שבע שנים פחות או יותר, קשה לזכור,
אבוד כמו היוָנית שלי ותֵבת הפרפרים…
—
כנראה שהיה לנו טרמפ מניו-יורק פעם
לפני שבע שנים או משהו כזה, קשה להִזכר,
נעלם כמו היוָנית שלי וקופסה לפרפרים…

—

לעומת זאת, רות קרטון-בלום (1985) ועודד פלד (1989) מבינים lift כהתרוממות. בהתאמה:
מן הסתם אחזה בנו פעם התרוממות מניו-יורק
לפני שבע שנים בערך, קשה להאמין […]

—
פעם דבקה בנו כנראה התפעמוּת מניו-יורק
לפני שבע שנים בערך, קשה להִזכר […]

***

מכיוון שהמשך השיר חידתי משהו, קשה להסיק אם אמנם מדובר בטרמפ או בהתלהבות. המתרגם חייב קודם כול לפענח את השיר ולהכריע, בין השאר, גם בנקודה זו. האם השיר מתאר נסיעה בניו יורק או התרוממות רוח מהתפוח הגדול.

אין ספק שיש פה היקסמות מניו יורק: היא מחוז חפצו של עולה הרגל. אולם בה בעת אותו צליין מטרינידד (שנקראת על שם השילוש הקדוש) הוא ככל הנראה נהג המונית שהסיע את הדובר בשיר, פעם לפני שבע שנים. במילים אחרות, בשונה מן המילה "לא" אצל סאראמאגו, משמעות המילה lift כאן אינה קריטית להבנת השיר. נהפוך הוא, המשמעות הכפולה העולה מן התרגומים לעברית מוסיפה לו ממד מעניין. התרוממות הרוח של הדובר מניו יורק התפוגגה לפני זמן רב, יחד עם היוונית וקופסת הפרפרים, שנשכחו מלב. אותה נסיעה, שרשמיה כבר דהו, לא הייתה נסיעה רגילה בעיר המוכרת. מאחר שהדובר ראה את ניו יורק מבעד לעיניו של עולה הרגל, הנסיעה קיבלה נופך פלאי.

בנסיעתו ברחבי העיר משייט עולה הרגל במקום הקדוש, הנִסי – parade the streets of wonder – במקדש נוצץ ובלתי ניתן להשגה של כסף, מועדוני לילה ונשים משוחררות. ואסור לו לעצור לרגע. הוא חייב להיות בתנועה מתמדת בתוך הג'ונגל האורבני הפראי. אפשר כמעט לשמוע את הצפירות שצופרים לו מאחור:

move, you bastard.

הצו הקטגורי הקאנטיאני, הצו האוניברסלי, מצווה עליו להמשיך לנוע. חוסר תנועה משמעו מוות. "זוז, מניאק, אתה רוצה לחיות לנצח?"

נסים קלדרון מתרגם:

אותְךָ כּוּלְךָ מסוֹבבת אישה משוחררת אחת;

אל אותו מתרס לא-בלתי-מנוצח זורֵק אותךָ

הציווי הקטגורי הראשון שלנו, "זוז,

נבֵלה, אתה רוצה לחיות לנצַח?"

***

רוברט לואל נפטר מהתקף לב בשנת 1977 בעת נסיעה במונית.