תרגיל בתרגום שירה: אי אי קאמינגס

לפני קצת יותר מחצי שנה מלאו חמישים שנה למותו של המשורר האמריקאי אי אי (אדוארד אסטלין) קאמינגס.

לשירו somewhere i have never travelled התוודעתי לראשונה ב-1986, בסרט חנה ואחיותיה, שם מהדהדת בעיקר השורה האחרונה של השיר

nobody, not even the rain has such small hands.

שירה שמופיעה בסרטים נהנית מיחסי ציבור מעולים. הפופולריות של המשורר פבלו נרודה, למשל, נסקה (בקרב מגזרים מסוימים, לפחות) אחרי צאתו לאקרנים של "הדוור" (Il Postino).

בסצינה המדוברת בסרטו של וודי אלן, מייקל קיין מתכנן פגישה "מקרית" עם ברברה הרשי. היא לוקחת אותו לחנות ספרים בשכונה (ואיזו חנות!), והוא קונה לה ספר שירים של קאמינגס. בעודה נכנסת למונית אחרי שהם נפרדים הוא שב ומפציר בה לקרוא את השיר שהזכיר לו אותה – השיר בעמ' 112.

***

מיהרתי ללמוד את השיר בעל פה (טוב, הייתי צעירה ונוחה להתרשם), וגם ניסיתי אינספור פעמים לתרגמו לעברית, הרבה לפני שהתחלתי לעסוק בתרגום. אני חושבת שזה אחד השירים היחידים שאני יודעת לצטט בעל פה מתחילתו ועד סופו (מה שמוכיח שלפעמים שינון [ובעיקר שירה] משתלם…) (מאמר מעניין ומשעשע של בראד לייטהאוזר ב"ניו יורקר" על שינון שירה, כאן).

הנה קאמינגס עצמו מקריא את השיר:

***

השירים של קאמינגס הם תרגיל קלאסי למי שלומד תרגום, בגלל התחביר האידיוסינקרטי שלו, הדקדוק הלא תקני, המילים שמשנות את תפקידן במשפט, סדר המילים והפיסוק הלא שגורים וכדומה.

לפי ויקיפדיה הוא התחיל לכתוב שירה בגיל שמונה וכתב בערך 2,900 שירים. שבירת הכללים מצד אחד והנושאים הפופולריים – אהבה, טבע ומין – מצד אחר הפכו אותו למשורר אהוד, בעיקר בקרב צעירים.

אלה גם הסיבות שרבים רואים בו לא יותר מקוריוז וטוענים ששירתו לא התפתחה במהלך השנים. אני חושבת שיש בשירים שלו עומק ויופי מעבר לניסיוניוּת הצורנית.

השיר somewhere i have never travelled תקני ושמרני יחסית לקאמינגס. אין פה הרבה התפרעויות לשוניות, וגם התוכן – כמו בשירים רבים שלו – לא מרחיק לכת. זה שיר אהבה די פשוט, אבל עדיין מקסים בעיניי גם היום.

מעולם לא קראתי תרגום לעברית של השיר הזה. ספר שירים של קאמינגס בתרגומו של אורי הולנדר מחכה לי על המדף. עדיין לא פתחתי אותו (לא הצצתי, נשבעת!).

זו כמובן לא תחרות. זה תרגיל. בניגוד להולנדר, אני לא משוררת ואף לא מתיימרת לתרגם שירה.

השיר

somewhere i have never travelled, gladly beyond

any experience, your eyes have their silence:

in your most frail gesture are things which enclose me,

or which i cannot touch because they are too near

 

your slightest look easily will unclose me

though i have closed myself as fingers,

you open always petal by petal myself as Spring opens

(touching skilfully,mysteriously) her first rose

 

or if your wish be to close me, i and

my life will shut very beautifully, suddenly,

as when the heart of this flower imagines

the snow carefully everywhere descending;

 

nothing which we are to perceive in this world equals

the power of your intense fragility: whose texture

compels me with the color of its countries,

rendering death and forever with each breathing

 

(i do not know what it is about you that closes

and opens;only something in me understands

the voice of your eyes is deeper than all roses)

nobody, not even the rain,has such small hands

***

ניסיון שלי

מקום שלא הגעתי אליו מעודי, מעל ומעבר לכל חוויה

לעינייך יש את שתיקתן

בתנועה הכי שברירית שלך יש דברים שמקיפים אותי

או שאיני יכול לגעת בהם משום שהם קרובים מדי

מבטך הקטן ביותר יִפקח אותי בקלות

אף שסגרתי את עצמי כמו אצבעות

את פותחת תמיד עלה אחר עלה את עצמי כמו שהאביב פותח

(נוגע במיומנות, במסתוריות) את הוורד הראשון שלו

או אם תבקשי לסגור אותי, אני

וחיי נינעל ברוב יופי, פתאום

כמו לבו של פרח זה כשהוא מדמיין

שלג נופל ברכוּת על הכול;

דבר שנחווה בעולם זה לא ישתווה

לעוצמת הפגיעוּת שלך: שמִרקמה

מרתק אותי בצבעי ארצותיה,

מביא עמו מוות ונצח עם כל נשימה

(אינני יודע מה זה בתוכך שנסגר

ונפתח; רק משהו בי מבין

קולן של עינייך עמוק מכל ורד)

לאף אחד, אף לא לגשם, ידיים קטנות כל כך

***

הערות על הניסיון: השורה הראשונה מציבה מכשול של ממש. שתי המשוכות העיקריות הן somewhere ו-gladly beyond. למילה הראשונה ניסיתי גם "היכנשהו" (או "היכן שהוא") וגם "איפשהו" (או "איפה שהוא").  באחד הניסיונות תרגמתי: איפשהו שלא הייתי מעולם, מעל ומעבר לכל חוויה. אחר כך המרתי את ה"חוויה" ב"מוּכּר". אחר כך חזרתי שוב ל"חוויה".

נאלצתי לוותר, פחות או יותר, על ה-gladly ב-gladly beyond, אחרי ניסיונות כגון "מתעלה בעונג על כל חוויה" – שנראה לי כושל למדי. ניסיתי להעביר חלקית את השמחה, בתוספת של "מעל" ל"מעבר", אבל אני חושבת שזה ניסיון מאוד לא מוצלח.

בכל אופן, התרגום הנוכחי שלי לשורה הראשונה לוקה בחוסר אלגנטיות. נראה לי שגם עוד עשרות ניסיונות לא אהיה שלמה עם השורה הזאת.

בעיה נוספת בשורה הראשונה היא עם המילה הפשוטה travel. טיילתי, הגעתי, כף רגלי דרכה בו? אחרי כמה ניסיונות השארתי את ה"הגעתי" הקצת סתמי.

אני חושבת כבר כמה ימים על השורה הזאת, מוחקת, מתקנת. נראה לי שהגיע הזמן להציץ בתרגום של אורי הולנדר, שהזמנתי לי באינטרנט.

תרגומו של אורי הולנדר

(קאמינגס: שירים, הוצאת קשב לשירה, 2003, עמ' 27)

במקום שאליו מעולם לא הגעתי, בְּאושר מֵעֵבֶר

לכל ניסיון, השתיקה בעינייך:

בַּשַברירית בְּמֶחוותייך דברים המליטים אותי,

או שאיני יכול לגעת בם כי הם קרובים מדי

מבטך הפעוט מלהט אותי בקלוּת

אף כי הלַטְתי עצמי כָּאצבעות,

תמיד את פותחת עלה אחר עלה אותי כדרך האביב

(בנגיעה מיומנת, מסתורית) את הוורד הראשון

או אם ברצונך ללעוט אותי, אני וגם

חיי ניסגר ברוב יופי, פתאום,

כאשר לב הפרח הזה מדמיין

שלג יורד בכל מקום בזהירות;

מאוּם שנוכל בעולם זה לתפושֹ לא ישווה

לכוח שבירותך העזה: שמרקמה

כופֶה עליי את גוֹן ארצותיה,

גומל מוות ונצח בכל נשימה

(אינני יודע מהו בך שנסגר ונפתח;

רק דבר-מה בי מבין

קול עינייך עמוק מכל הוורדים)

אין לאיש, אף לא לגשם, יד קטנה כל כך

***

התגובה הראשונה שלי היא שהתרגום של אורי הולנדר הרבה יותר שירי משלי והרבה יותר עִברי. בשלי יש כמה דוגמאות ל"תרגומיוּת" וצמידות יתר למקור.

הפתרון "בְּאושר מֵעֵבֶר" בשורה הראשונה יפה. מה שאני פחות אוהבת אצל הולנדר זה את ההגבהה הלשונית. "אף כי הלַטְתי עצמי כָּאצבעות" נפלא בפני עצמו, אך גבוה בהרבה מן המקור (closed).

בצומת שבו היה צריך להכריע אם להתפשר על תוכן או על צורה, הולנדר בחר להתפשר על התוכן,  ולשמר ב"מליט, מלהט, הלטתי וללעוט" את המשחק של close, unclose ו-enclose  – ניסיון שאני למעשה ויתרתי עליו לגמרי.

כך, הבחירה ב"ללעוט אותי" לשורה to close me, נכונה מאוד מבחינת המצלול, אך רחוקה מבחינה תוכנית. פועל זה, שמשמעו לבלוע, מכניס לשיר שדה סמנטי ואסוציאטיבי שלם שאין בו במקור.

בשיר המקורי יש חזרה על המילים open ו-close, ונראה לי שכן חשוב לנסות לשמור על זה. בסוגריים המופיעים בבית האחרון הולנדר אכן כותב "אינני יודע מהו בך שנסגר ונפתח" – אני חושבת שהפעלים האלה היו צריכים לשמש גם בשאר השיר.

יש מטבע הדברים כמה נקודות דמיון בשתי הבחירות התרגומיות, ויש כמה פרשנויות שונות – בעיקר במילים compel ו-render (בשורה   whose texture /compels me with the color of its countries / rendering death and forever with each breathing).

האם מרקם השבירוּת או הפגיעוּת כופה עליי את גוֹן ארצותיה, מרתק אותי? זו מילה לא פשוטה.

בבחירה שלי ב"מרתק" ניסיתי לשמר, לא בטוח שבהצלחה, שתי משמעויות: גם את התחושה שאני, הדובר, מרותק אלייך במובן הפשוט שאני מוקסם ממך וכו', וגם לרתק במובן של לכפות, לקשור, לשלול ממישהו חירות כלשהי.

***

ב-2012 יצא דיסק של להקה בשם טין הֶט, ובו 17 שירים מולחנים של קאמינגס. הדיסק נקרא

The rain is a handsome animal, והנה, לסיום, שיר אחד מתוכו – who are you, little i:

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “תרגיל בתרגום שירה: אי אי קאמינגס

  1. תמי יקרה
    לא התעמקתי.
    אבל בהתרשמות ראשונה
    התרגום שלך הרבה יותר שירי וצלול משל הולנדר. לפחות השורה האחרונה, היא נוק אאוט מוחלט.
    שונאת שמתרגמים שיר שבמקור כתוב פשוט למשלב שפה גבוה. ההבדל הוא בין מה שנוגע ללב לבין התייפיפות שמעמידה מרחק בין השיר לקוראת. אגיב יותר לעומק כשאקרא יותר לעומק.

    אהבתי

  2. הגעתי עכשיו לרשימה. מעניין. אני חושב שהשיר כפי שמופיע בסרט של וודי אלן הוא קצת קלישאה או בדיחה לצופה אמריקני. אלן לא בחר בשיר במקרה ולא אתפלא אם זה השיר היחידי של קאמינגס שהוא מכיר. השורה האחרונה מהשיר מצוטטת בפתיחה למחזה "ביבר הזכוכית" של טנסי ווילאמס, והמחזה הזה היה בזמנו חלק מבחינת הבגרות באנגלית בארץ ומן הסתם גם חלק מתוכנית הלימודים בארה"ב. מדובר בשיר מוכר מאוד לקורא אמריקני מן הדור ההוא.

    הנה תרגום שלי (השתדלתי לא לקרוא את התרגומים שלך ושל הולנדר, כדי לא להיות מושפע):

    במקום שמעולם לא הגעתי אליו, בשמחה שמעבר
    לכל ניסיון, עינייך כה שקטות הן.
    בכל תנועה, אף העדינה ביותר שלך, יש דברים שעוטפים אותי
    או שאינני יכול לגעת בהם כי הם קרובים מדי.

    זוית מבטך כה בקלות תפתחני,
    אף שאני סגרתי את עצמי כאצבעות,
    תמיד את פותחת אותי, עלה אחר עלה, כפי שהאביב פותח
    (בנגיעה מיומנת, מיסתורית) את פרח הוורד הראשון שלו.

    או אם תרצי לסוגרני, אני ו
    חיי ניסגר ביופי רב, בהפתעה,
    כפי שהלב של פרח זה מדמיין את
    השלג גולש בזהירות בכל מקום

    אין דבר שאפשר לחוש בו בעולם המשתווה
    לכוחה של עדינותך המרוכזת: שמרקמה
    מרתק אותי בצבעי ארצותיו,
    רוקם מוות ונצח בכל נשימה.

    (אינני יודע מה יש בך שסוגר
    ופותח; אך אני מבין אי שם בתוכי
    שקולן של עינייך עמוק יותר מכל ורד)
    לאף אחד, אפילו לא לגשם, אין ידיים קטנות כל כך.

    אהבתי

  3. היי רוני. לא זכרתי שזה מופיע ב"ביבר הזכוכית". תודה! כן, השורה הזאת היא קלישאה כמו "אני אוהב אותך", אבל השיר כולו הוא עדיין שיר אהבה יפה בעיניי. אני רואה שתרגמנו דומה בכמה מקומות. אני אוהבת את השורה שלך "רוקם מוות ונצח בכל נשימה".

    אהבתי

    1. היי תמי. יש שני הבדלים בהבנת האנגלית ביני לבין התרגומים שלך ושל אורי הולנדר. אני חושב שהכוונה ב-closes and opens זה סוגר ופותח (בשיר: אותי) ולא נסגר ונפתח. וגם, אני חושב ששלג שהוא "descending" הוא שלג שנמס ומחליק במורד ההרים. למיטב ידיעתי, על שלג שיורד בחורף לא אומרים descending.

      אהבתי

  4. שמתי לב גם לשוני, כמובן. זה מרתק בעיניי להבין את השורה הזאת כ"משהו בך שסוגר ופותח" במקום נסגר ונפתח, שזה אחר לגמרי מהצורה שבה הפנמתי והבנתי את השיר כל השנים, ואותו דבר באשר ל-descending – מונח לא שגור באנגלית לתיאור שלג יורד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s