מאחר שאנחנו אוהבים להתלונן על כל מיני מילים או ביטויים שאין בעברית, הנה אחת שאין באנגלית: נוּנית. במאמר שכותרתו "מילים לשולחן החג" מסבירה האקדמיה ללשון עברית:
נוּנִית: כלי להגשת דגים, על פי המילון לכלכלת הבית של האקדמיה משנת תשל"ח (1977).
המילה נונית נגזרה מן המילה הארמית נוּן שפירושה 'דג'. מילה זו משמשת רכיב בשמותיהם של דגים כגון אַמְנוּן, לַבְנוּן, שְׂפַמְנוּן, ושל יצורים ימיים אחדים כגון תְּמָנוּן. את הרעיון להשתמש ברכיב זה לשמות דגים הגה ח"נ ביאליק בהיותו נשיא ועד הלשון העברית. הוא סבר שהמילה העברית דָּג מחוסרת צלצול נאה, ואילו מקבילתה הארמית נאה למטרה זו.
במרתף של לסטר נייגארד, הדמות שמגלם מרטין פרימן בסדרת הטלוויזיה פרגו, תלויה כרזה כזאת:
הרעיון הוא כמובן שחייה נגד הזרם – ביטוי נדוש משהו שמשמש לתיאור חיובי של אדם שאינו חלק מן העדר, אדם הסולל נתיב משלו, נון-קונפורמיסט. הוא הולך יד ביד עם "לחשוב מחוץ לקופסה" (הבלתי נסבל, אם יורשה לי, ועם כל החושבים מחוץ לקופסאות הסליחה).
גם ביהדות מוקירים את השוחים או ההולכים נגד הזרם. פורטל התורה והתשובה מבחין בין אדם השוחה נגד הזרם, כלומר אדם הדבק באמת, לבין אדם שנסחף כעדר עם הזרם:
דג ששוחה עם הזרם, אין ראָיה אם הוא חי או מת. דג ששוחה נגד הזרם, הוא ודאי חי.
עוד מוסיף הכותב שאדם בן דורנו אשר מעז ללכת נגד הזרם הוא הרב אמנון יצחק – אותו רב שארגן לפני כמה שנים טקס תשליך המוני שבו נזרקו לפח כאלף טלוויזיות (טמבלוויזיות בלשונו של הרב הססגוני, שלא הושפע – ככל הנראה – מהתרגום לעברית של Charlie and the Chocolate Factory של רואלד דאל). האתר החרדי "כיכר השבת" מספר על האירוע שארגן הרב יצחק ובוחר בכותרת המשעשעת: המפץ הגדול (לכתבה ולתמונות ראו כאן).
פרופ' שלום רוזנברג מדמה את היהודי לאִלתית:
כאילתית ראיתי פעמים רבות דגים אחרים שוחים על ידי בכיוון ההפוך. הם נסחפים בקלות בזרמים שבמורדות, ואני לא! דגים אלה מכבדים את כוח הכבידה, ואני חייב להעיז ולמרוד נגדו! אמנם כן, רבות הן האילתיות שעייפו ועזבו. ההתבוללות, על גווניה ופרצופיה השונים קרעה אותן ממני. ואנו חונכנו שלא אחרי רבים להטות, אף אם התוצאה פירושה בדידות מסוימת. הוטלה עלינו החובה להתעקש להישאר יהודים, אילתיות מוזרות ומנוכרות, אך עצמאיות בנפשן (המאמר המלא כאן).
אלתית היא כמובן השם העברי לסלמון,
אותו דג שהביטוי swim against the tide או swim against the current מבוסס ככל הנראה על מאפייניו.
אותו סלמון שלמדנו לשאוף לתכונותיו המטפוריות משמש בתקופה האחרונה גם בתפקיד פּוֹעַל, ולא בהקשר חיובי.
Salmon זה מה שעושים כל רוכבי האופניים שנוסעים נגד כיוון התנועה – מה שמעיד לא על אינדיווידואליזם אלא על התעלמות מסוכנת מאנשים אחרים. האינטרנט מלא כתבות על התופעה המתרחבת, לרבות הסקוּפ החשוב שהשחקן אלק בולדווין נקנס בניו יורק בגין רכיבת "סלמון" (הוא לא ממש חזר בתשובה אחר כך ואף לא פצח במסע הרצאות לבני נוער על רכיבה בטוחה ועל חשיבותם של כללי תנועה. במקום זה הוא איים לעזוב את ניו יורק).
בכל מיני מקומות בעולם מנסים להתמודד עם התופעה. זה, למשל, שלט בלונדון
[מכאן].
אחד הפתגמים המופיעים בציור המפורסם פתגמים הולנדיים של פיטר ברויגל האב משנת 1559 הוא "קשה לשחות נגד הזרם".
והפרט הרלוונטי מתוך התמונה:
ש נ ה ט ו ב ה!
[וסרטון מקסים שהגיע לשולחן המערכת אחרי פרסום. שווה צפייה – 1.25 דקות]
נהניתי. קלילה וכיפית, וזורקת לחשוב על דברים. וול דן.
1. שמת לב כמה סלמון הפך לאחרונה להיות ביטוי מטפורי להזדהות אנושית? כל הזמן אנשים
מדמים עצמם לסלמון…
2. אחת מהנובלות ב"עיין ערך אהבה" של דוד גרוסמן עוסקת בחיים בלהקת סלמונים ששוחה נגד הזרם. אנשים שוכחים שכל הלהקה שוחה נגד הזרם ולא יחידי סגולה, והדגים שוחים למקום הולדתם כדי להוליד ולמות. זה נחמד שתכונה מסוימת מופקעת מהזיהוי הכולל והופכת לביטוי ולהזדהות כה נרחבים. או כמאמר מ' פייטון: ווי אר אול אינדפנט מיינדס.
אהבתיאהבתי
מרתק! תודה רבה
אהבתיאהבתי
בסדר, בסדר, נשחה נגד הזרם, לא נכנע לקונפורמיזם. רק שלא יחכה לנו דב עם פה פעור באמצע המסלול. גם ככה קשה לנו.
תודה על עוד רשומה משובבת נפש. 🙂
אהבתיאהבתי
😀 תודה בתיה! יש מלא דובים בדרך, מה לעשות…
אהבתיאהבתי
של מי הדוב בסרטון? למה אין לו מחסום?
אהבתיאהבתי