עיין ערך בית מרקחת

16 באוקטובר הוא יום המילונים העולמי. התאריך חל ביום הולדתו של נוח וובסטר (נולד בקונטיקט בשנת 1758. נפטר ב-1843), המילונאי הנודע (בין שאר כישוריו הרבים), שהוציא לאור את המילון הראשון שלו בשנת 1806. שנה לאחר מכן הוא התחיל לעבוד על המילון האמריקאי של השפה האנגלית – תהליך שארך 26 שנה וכלל בין השאר לימוד של כ-28 שפות.

בשנת 1828, בהיותו בן שבעים, יצא לאור המילון המפורסם בשני כרכים, והבטיח את מקומו של וובסטר בהיסטוריה כלקסיקוגרף ראשון במעלה של האנגלית האמריקאית. במילון היו כ-70,000 מילים – יותר מכל מילון שקדם לו אי פעם. אחת מתוך שש מילים לא תועדה מעולם בשום מילון לפניו – ביטוי לעמדתו פורצת הדרך של וובסטר, שבחר להכניס למילון ערכים מתוך אוצר המילים האמריקאי המתחדש, למשל: squash (דלעת) ו-applesauce (רסק תפוחים).

Webster's Intl. Dictionary

פול אנת'וני ג'ונס מביא בבלוג שלו ב"האף פוסט" 26 מילים משונות ומיוחדות שהופיעו במילון של וובסטר ונשכחו. אחת המילים המקסימות ברשימה הזאת היא after-wise, שם תואר לחוכמה שלאחר מעשה, מה שהצרפתים מכנים esprit d'escalier (מילולית "חוכמת חדר המדרגות", אחד הביטויים האהובים עליי בכל הזמנים). ההגדרה ל-after-wise מתוך מילון וובסטר:
wise afterwards or too late.

באות X הכניס וובסטר 13 מילים – בניגוד לסמואל ג'ונסון, שדילג לגמרי על האות X במילון שלו משנת 1755, בטענה ש:
X is a letter which, though found in Saxon words, begins no word in the English language.

המילה מילון בעברית היא המילה הראשונה שחידש אליעזר בן יהודה בפרויקט החייאת העברית השאפתני שלו, והיא החליפה את המונח הקודם – ספר מילים. לא נכביר מילים כאן על בן יהודה, רק נמליץ על ביקור בחדר בן יהודה בבית האקדמיה ללשון עברית. בתמונה בן יהודה בחדר העבודה שלו עם השלט שהיה נר לרגליו – הזמן קצר, המלאכה מרובה (עוד הרבה לפני שכיתוב ושלטים נהיו לשם דבר בעולם העיצוב)…

 

Ben Yehuda


מדלין קריפקה, יהודייה אמריקאית בת שבעים, אוספת מילונים. בתמונה, מוקפת מילונים, אוחזת קריפקה במילון הכי עתיק באוסף שלה: מילון לטיני מ-1502.

Kripke
יש לה כ-20,000 כותרים, וביניהם מילונים אזוטריים ונדירים ומהדורות ראשונות.

בכל אופן, אם לחזור למילים הנשכחות של וובסטר, גם בעברית יש לנו כמובן המון מילים נשכחות ומילים שחודשו אך לא נקלטו בשפה. לא רק בן יהודה ואבן שושן המציאו מילים, גם מתרגמים נהגו להמציא לא מעט – אם משום שלא היה מונח מתאים בעברית ואם משום שאהבו להפגין את יכולתם ללהטט ולחדש בשפה: "אם לא נמצאו למתרגמים מילים מן המוכן, שענו על הצורך להעדיף את הבלתי-שגרתי, הם המציאו אותן, כלומר, יצרו תחדיש" (רחל ויסברוד, 2007. לא על המילה לבדה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 197).
אחד מהם הוא יצחק שנהר, שתרגם קלאסיקות רבות, ובין השאר הוא תרגם לראשונה לעברית, ב-1954, את הזקן והים של המינגוויי. התרגום נחשב היום למיושן מאוד – הוא מגביה את השפה ביחס למקור ומשכתב את התפילות הנוצריות המופיעות בו.
אחד התחדישים ששנהר ניסה להחדיר לשפה מופיע בספר זה. בתרגום למילה drugstore כותב שנהר: בית פֶּטֶם.
במקור:
I will bring stuff from the drug-store for your hands

בתרגומו של שנהר:
אני אביא מבית הפטם משהו למרוח בו את ידיך.

המילה פטם לא מופיעה בתנ"ך. היא מופיעה במשנה (תרומות יא, ב):

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא מָנוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה מַשְׁקִין כְּמוֹנֵי פַטָּמִים, אֶלָּא אָמְרוּ, שִׁבְעָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.

פֶּטֶם, לפי מילון אבן שושן: סממנים שונים שמפטמים בהם את הקטורת; עלי הטבק שמפטמים בהם את המקטרת.
לפי מילון בן-יהודה (תודה לרוני הפנר מהשפה העברית): פַּטָּם: [1] אדם שאומנותו לפטם – פטם של בהמות ועופות. [2] המפטם את הקטורת, רוקח, druggist.

שנהר העדיף את פַּטָּם, אף על פי שהמילה רוקֵח הייתה מוכרת ומובנת יותר והצירוף בית מרקחת כבר היה בשימוש. רוקֵח מופיע במובן שאנו משתמשים בו היום גם בתנ"ך וגם בספרים מאוחרים יותר, לדוגמה:
אֵל מארץ מוציא תרופות, וגבר מבין אל ימאס בם. לא בעץ המתיקו מים, בעבור להודיע כל אנוש כוחו. וייתן לאנוש בינה, להתפאר בגבורתו. בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת (בן סירא לח, ד-ז).

לשם השוואה, אברהם יבין, בתרגומו משנת 1994 להזקן והים, מתרגם כך:
"אני אביא משהו מבית-המרקחת בשביל הידיים שלך" ואלון אלטרס (2005) כנ"ל: "אני אביא מבית-המרקחת משהו בשביל הידיים שלך".

בית פֶּטֶם בולט מאוד בגלל הזרוּת והחריגוּת שלו, ונוסף על כך הוא אינו מובן, ודאי לא בימינו.
הדראגסטור, מוסד אמריקאי ותיק, מוכר לנו בעיקר מהספרות. כבר בתחילת המאה ה-19 היו "מזרקות גזוז" – ה-soda fountains המפורסמים – ברוב הערים והעיירות בארצות הברית, ורובן היו ממוקמות בתוך בתי המרקחת, מאחר שיוחסו לסודה תכונות מרפאות. בתקופה ההיא רקחו הפּטָמים לתוך הסודה חומרים מחומרים שונים, לרבות קוקאין, מורפיום וקנביס.

[בתמונה שחזור של בית מרקחת אמריקאי מסביבות 1920, וולינגטון, טקסס. קרדיט Billy Hathorn]

Drugstore

הדראגסטור החליף את הבארים השכונתיים בתקופת היובש (Prohibition) בארצות הברית והיה מקום מפגש פופולרי. בספר An American Tragedy מחליף גיבורו של תאודור דרייזר – קלייד גריפית' – את החיים עם הוריו, מיסיונרים פנטיים ועניים, בחיים הדוניסטיים ושלוחי רסן בתור מוזג סודה בבית מרקחת. הדראגסטור בכלל ומזרקת הסודה בפרט הם אנטיתזה מבעבעת וחיונית לכל מה שלא היה לו בחייו הקודמים.
מאז מזרקת הסודה זרם הרבה פחמן דו-חמצני בבתי המרקחת באמריקה, וכיום מדובר על מוסד הרבה יותר סטרילי ופחות חברתי, כמו שאפשר לראות, למשל, ביצירה של דמיאן הירסט מ-1992, Pharmacy:

pharmacy

ולמי שמגיע לניו אורלינס, משאת נפש ישנה שלי, מומלץ לבקר ב-New Orleans Pharmacy Museum.
התמונות מפה

New Orleans Pharmacy Museum1       New Orleans Pharmacy Museum

 

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “עיין ערך בית מרקחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s