רשימות של מילים בלתי ניתנות לתרגום מכל מיני שפות אקזוטיות יותר או פחות הן בון טון בשנים האחרונות. האופנה הזאת התחילה ככל הנראה עם רב המכר המוצלח טינגו של אדם זאקו דה בואנו (בתרגום גיא שרת, הוצאת קרן 2011), ספר הסוקר מילים וביטויים מיוחדים ביותר ממאתיים שפות.

המילה טינגו עצמה משמעה בשפת הרפה נוי, השפה שמדברים באי פסחא, ללוות משָּכֵן את כל חפציו עד לריקון הדרגתי של ביתו.  

התמונה מתוך פרויקט מקסים של אמנית בשם אניינה ליאר, שאיירה 23 מילים ייחודיות מכל מיני שפות.

אחדים מהביטויים שמככבים קבוע ברשימות מעין אלה הם, למשל, je ne sais quoi (תכונה חמקמקה שקשה לבטא במילים. לדוגמה: חוש האופנה המפורסם של הנשים הצרפתיות);
esprit d'escalier (מילולית: חוכמת חדר המדרגות, כלומר חוכמה שלאחר מעשה, מה שנוח וובסטר כינה בחינניות רבה after-wise, כפי שהזכרתי ברשומה קודמת);
schadenfreude הגרמני (שמחה לאיד);
ו-saudade הפורטוגלי (נוסטלגיה, ערגה, כמיהה), הנכסף במיוחד הודות לסזריה אבורה.

יש מילים משפות אחרות שמתפשטות כמו אש בשדה קוצים. המילה הגרמנית החיננית schadenfreude, כאמור: שמחה לאיד או העונג שאנו מרגישים לנוכח השפלה או מפלה של אדם אחר, הופיעה 43 פעמים ב"ניו יורק טיימס" בלבד בשנת 2008, לעומת 23 מופעים בשנת 2000.
בכתבה שכותרתה  The Age of Schadenfreude טוען הכותב שלמרות הצייטגייסט, כבר מיצינו את "שדנפרוידה" מכל הכיוונים.

מלבד צייטגייסט, שגם דוברי עברית אוהבים לאמץ, גם וולטשמרץ – weltschmerz – היא מילה נהדרת (מילולית: צער העולם). אין ספק בכלל שצער העולם נשמע עמוק ואפלולי יותר, ולמעשה משכנע יותר, בגרמנית. אבל אם להודות על האמת גם בעברית אפשר לבטא סנטימנט דומה – ולא רק של המילה הזאת, אלא של רוב הרגשות והביטויים ה"בלתי ניתנים לתרגום".

ביטוי אחר שחוזר על עצמו ברשימות מעין אלה הוא ti voglio bene, דרכם של האיטלקים להבחין בין אהבה רומנטית לבן או בת זוג – כפי שמביע הביטוי ti amo – לבין אהבה לחברה, צאצא, הורה, בעל חיים ובקיצור – שאר העולם. מילולית המשמעות היא משהו בסגנון "אני רוצה בטובתך", אבל בפועל מדובר ב"אני אוהב/ת אותך" (ותודה לחברתי גילי על האישוש). למעשה, מדובר יותר בהבדלים תרבותיים מאשר בתחושות שאי אפשר להביע בשפות אחרות.

בפרויקט בשם Unspeakableness של אמנית בשם פיי יינג לין מופיעים גם שני ביטויים בעברית (הידד!): כואב לי הלב ואני חולה עליך. לין מסבירה שכואב לי הלב מבטא רגש של צער הנובע מהזדהות עם סבל של אדם אחר – תפיסה רומנטית משהו שלא בהכרח מגדירה נכונה את השימוש שלנו בעברית.

דייויד שריאטמדארי מה"גרדיאן" טוען שאם אין בשפה מסוימת דרך להביע מושג במילה אחת, אין פירוש הדבר שהמושג אינו קיים בשפה זו או שדובריה לא יוכלו להבינו. במילים אחרות, הוא אומר, החיפוש אחר איזה אי נידח שמדברים בו שפה אקזוטית אינו אלא קשקוש. כלומר, שום מילה איננה בלתי ניתנת לתרגום באופן מוחלט, בדיוק כפי שמצד אחר – שום מילה אינה ניתנת לתרגום מדויק. הכותב מפריך גם את המיתוס המפורסם שיש עשרות או מאות מילים שונות לתיאור שלג בשפת האינואיט.

התפיסה השגויה נובעת מאי-הבנה מבנית של קבוצת שפות זו, שיש בהן אפשרות להוסיף שמות תואר לשם העצם ולהרכיב בדרך זו מילה אחרת.

ביטוי פופולרי נוסף, והפעם יפני, הוא Age-otori (או Age-tori. כאן וגם כאן, למשל) – שפירושו, לכאורה, להיראות גרוע יותר אחרי תספורת. כלומר, גרסה קצת אחרת של הביטוי החינני וההכרחי, שאין להבין בלעדיו את התרבות האמריקאית, Bad Hair Day. אולם חרף נחיצותו והקסם הבלתי ניתן לערעור שלו, מתברר שלא דובים ולא יער, או, ליתר דיוק, לא שמפו ולא שמן קוקוס. הביטוי אינו מוכר כלל ביפן, כפי שטרחה וביררה עבורי חברתי שרית היפנולוגית. ליתר ביטחון (לשון נקייה ל: לאחר נדנודים והפצרות מצדי) היא שאלה גם את קרובי משפחתה וידידיה היפנים, והם משכו בכתפיהם במבוכה יפנית מנומסת. חיפוש שלה בגוגל העלה רשומה בבלוג יפני, שבה מספרת הכותבת בשעשוע רב על ההמצאה המערבית הרומנטית ומסכמת במסקנה: טוב ללמוד מילים חדשות בשפת האם שלך…