It's that time of year again, וגם הבלוג מסכם את השנה החולפת. (לרשומות הקודמות על מילת השנה ראו פה.)
אפשר לומר שגם השנה המילים שבחרו המילונים ואתרי השפה השונים למילה המסמנת בעיניהם את השנה החולפת מתאפיינות ברוחות הנושבות אלינו מכיוון ארצות הברית – לאומנות, שוביניזם, שקרים, ערפול ההבחנה בין עובדות לדעות ובאופן כללי דכדכת.
מילת השנה של מילוני אוקספורד – מילה או ביטוי המבטאים את האתוס, מצב הרוח, העניין הציבורי והשיח של השנה החולפת – היא toxic. רעיל. המילה toxicum התגלגלה ללטינית של ימי הביניים מהמונח היווני toxikon pharmakon, שהיה רעל קטלני שהיוונים נהגו למשוח על קצה החץ (לצורך וידוא הריגה ככל הנראה).

פירוש המילה pharmakon ביוונית הוא רעל. דווקא המילה toxikon, קשת, היא שעשתה את דרכה ללטינית במובן של רעל.

המילה toxic מככבת לאחרונה בשלל הקשרים, הן מילוליים והן מטפוריים יותר, למשל מערכות יחסים רעילות (הנה דוגמה אחת מני רבות, מכתב העת "סייקולוג'י טודיי"), אקלים רעיל (toxic environment), גבריות רעילה (toxic masculinity), אוויר רעיל (toxic air) ועוד. המונח גבריות רעילה, שצבר תאוצה ב-2017 סביב פרשת הרווי ויינשטיין ותנועת MeToo, מתייחס לזכאות ותוקפנות של גברים, לדחף לשלוט, להפחיד, להשתיק ולאיים.

מותג הגילוח הענק והוותיק ג'ילט השיק עכשיו פרסומת חדשה שיוצאת חוצץ נגד הגבריות הרעילה הממוסדת והמושרשת. הם לוקחים את הסיסמה המזוהה איתם The Best a Man Can Get ומראים גברים מציקים, מטרידים, נוגעים – הופכים אותה על פיה ושואלים: Is this the best a man can get?

מרשימת המילים שהיו מועמדות למילת השנה של אוקספורד אזכיר את Big Dick Energy ובקיצור BDE. הביטוי התחיל את דרכו כתיאור פיזיולוגי, אבל עד מהרה הוא חרג מהממד הפלסטי והחל לבטא "וָייבּ" או "אטיטיוד". כלומר, לא צריך פין (ואם מצוידים באחד, גודלו לא משנה) כדי לשדר ביג דיק אנרג'י; גם נשים יכולות. מקורות מהימנים טוענים שכמה מהנשים המשדרות אנרגיה כזאת הן סרינה ויליאמס, ריהאנה, קייט בלנשט, קרי פישר ז"ל, שר, טילדה סווינטון ועוד. הרעיון מתקשר למילה badass, שהכרזתי עליה כעל מילת השנה שלי לשנת 2016 (ראו פה). יחסית לאווירה העגומה משהו של מילות השנה הקודמות והנוכחיות (כפי שנראה גם בהמשך) – חדשות הכזב למיניהן, עידן הפוסט-אמת וכל הדברים ה"רעילים" – ביג דיק אנרג'י מבטא שמחה טהורה. הכוונה היא לים של כריזמה, לביטחון עצמי גדול, ענק, אבל חינני וכזה שלא משפיל איש או אישה. בכתבה מלומדת ב"גרדיאן" כותבת בריגיד דילייני שאדם המשדר BDE גורם לאחרים להרגיש טוב: "במובנים מסוימים, זה ההיפך מגבריות רעילה". אלכס עאבד-סנטוס וקונסטנס גריידי מ-Vox אף טוענים שביג דיק אנרג'י היא ההיפך המוחלט מביג דיק. לא מדובר פה על גודלם של איברי מין, הם כותבים, אלא על הביטחון העצמי של אדם להתנהל בעולם ללא צורך להתאים את עצמו לאמות המידה של החברה בשום תחום: לא במידת העושר, לא במעמד, לא בהשכלה, לא במראה חיצוני ואף לא בגודל איבר המין… גם הם מנגידים בין גבריות רעילה לביג דיק אנרג'י ומדגישים ששנאת נשים וביג דיק אנרג'י אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. מי שמשדר BDE משדר כבוד, אבל עם "סוואג" (יהירות מגניבה, לפי הגדרה אחת). האחרונה, מילה ותיקה שמופיעה אצל שקספיר ומשמעותה בעיקר יהירות והתרברבות, הליכה והתנהגות טווסיות, הפכה לתכונה נחשקת. אובמה מגלם או גילם את המושג די טוב. כפי שממליצה כותרת בוושינגטון פוסט מ-2015:
Get used to Obama's swagger.

מילת השנה של האתר דיקשנרי.קום היא misinformation. בשונה מדיס-אינפורמציה, מיס-אינפורמציה היא מידע שגוי שמופץ לא בהכרח בכוונה. כלומר, דיס-אינפורמציה מטרתה להטעות ואילו מיס-אינפורמציה לא תמיד מטעה במכוון. באתר מסבירים שבעשור האחרון, עם עלייתן של הרשתות החברתיות, חלה עלייה עצומה בכמות המידע המוטעה שמציף אותנו מכל עבר. ג'יין סולומון, בלשנית בדיקשנרי.קום אומרת שהמילה מקפלת בתוכה קריאה הן לפעולה והן להתבוננות עצמית ולכן היא זו שנבחרה ולא חברתה הקרובה דיס-אינפורמציה.

לפי מחקר שנעשה במרכז פּיוּ, כרבע מהאמריקאים בלבד מצליחים להבחין בין דעה לעובדה.

[בתמונה: כריסטין ברנסקי הנערצת (הו, הבגדים!) המגלמת את דמותה של עורכת הדין דיאן לוקהרט בסדרות The Good Wife ו-The Good Fight שוטחת את דבריה לפני השופטת פטריס לרנר, שהשריטה המפורסמת שלה היא התביעה מכל עורך ועורכת דין בבית המשפט שלה להתחיל כל אמירה במילים "לדעתי".]

בחירתו של מילון מרים וובסטר למילת השנה של 2018 היא Justice (גם במובן של שופט וגם במובן של צדק). במרים וובסטר הבחירה מבוססת בעיקר על כמות הפעמים שגולשים חיפשו מילה מסוימת. העורכים במרים וובסטר מפגינים נוכחות בולטת מאוד ברשתות החברתיות וממהרים להגיב בשנינות על כל שגיאת כתיב של טראמפ. הם אינם חוששים גם לחשוף את דעותיהם הפוליטיות במישרין, כפי שהדגימו בשינוי תמונת הכותרת שלהם בטוויטר בבחירות 2016:

החיפושים אחר פירוש המילה Justice גברו בעיצומן של פרשות רוברט מולר וברט קוואנו, וההתעניינות במילה משקפת גם את עניין הציבור בעקרונות של צדק חברתי, צדק גזעי, צדק כלכלי, צדק חברתי ועוד.

לבסוף, ה"אמריקן דיאלקט סוסייטי" (האגודה האמריקאית לשפה, ADS), גוף שקיים כבר 130 שנה, מפרסם את מילות השנה שלו אחרי כל השאר – בינואר ולא בדצמבר,  ומילת השנה שלו מחולקת לכמה קטגוריות. על כל מילה מצביעים בלשנים, מילונאים, אטימולוגים, חוקרים, היסטוריונים, עורכים וכל מיני מלומדים אחרים. הם עושים את זה כבר 29 שנה – יותר מכל מילון או גוף אחר.

בקטגוריה הכללית של מילת השנה זכה הצירוף tender-age shelter (או camp או facility) – בית מחסה או מקלט לגיל הרך. המונח צץ לראשונה ביוני 2018, כשהתברר שפעוטות וילדים שחצו את הגבול הדרומי ונכנסו לארצות הברית עם משפחותיהם הופרדו מהוריהם והועברו למרכזי מעצר מיוחדים. בן זימר, יו"ר הוועדה למילים חדשות ב-ADS, בעל טור על שפה ב"וול סטריט ז'ורנל", בלשן, מילונאי וחוקר שפה, מסביר שהשימוש בשפה כל כך יופמיסטית (לשון נקייה) כדי לחפות על התופעה של הפרדת משפחות והשפעותיה הוא סימן לאופן שבו מילים בשנת 2018 הפכו לנשק לצרכים פוליטיים. בכתבה מצוינת ב"גרדיאן" מיוני 2018 כותב סטיבן פול שיופמיזמים פוליטיים אינם תופעה חדשה כלל, אבל השימוש במונח המכובס "מקלט לגיל הרך" (במקום מתקן מעצר או מתקן כליאה, למשל) כדי לתאר את מה שאמריקה באמת עושה, קרי כולאת ילדים קטנים בתוך כלובים, מזכיר את האח הגדול של אורוול, שוודאי היה גאה מאוד לגלות את היופמיזם הברוטלי שמישהו הגה כדי לתאר הפרדה של ילדי מהגרים מהוריהם.

הקטגוריה הבאה היא המילה הפוליטית של השנה, ופה זכתה ברוב קולות המילה חומה – the wall.
במקום השני המילה nationalist, שלפי מילון מרים וובסטר כמות החיפושים אחר משמעותה עלתה ב-8,000 אחוז (!) ב-22 ו-23 באוקטובר אחרי הנאום הזכור לשמצה של טראמפ.

בקטגוריית המילים הכי שימושיות מוביל הפועל voldemorting על שם הלורד וולדמור(ט) מהארי פוטר. הכוונה היא להימנעות משימוש בשמו של אדם – למשל "אתה יודע מי" או "זה שאין לנקוב בשמו" – או למציאת תחליף לשם. התופעה נובעת מכל מיני סיבות, למשל פסיביות אגרסיבית או ניסיון לחמוק מהרדאר של גוגל.

במקום השני במילים השימושיות נמצא ההלחם himpathy, המבוסס על אמפתיה (empathy) ו"הוא" (him). הכוונה היא לתופעה הבזויה של גילויי חמלה והבנה שגברים בעמדות כוח נהנים מהם לא פעם במקרים של תקיפה מינית והתעללות בנשים. קייט מאן, פרופ' לפילוסופיה באוניברסיטת קורנל, שטבעה את המונח, מביאה לדוגמה את הדברים שאמר טראמפ על ברט קוואנו: "הוא ג'נטלמן. זה ממש לא הוגן. הוא אדם משכמו ומעלה".
לרשימה המלאה ולקטגוריות נוספות של ה-ADS ראו פה.

ומה אצלנו? מילת השנה העברית לשנת 2018 היא ללא ספק, כלומר לדעתי, ראשה ובסמיכות ראשת. בשנת תשע"ג, 2012 למניינם, הכריזה האקדמיה ללשון העברית כך: "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)". רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, הסבירה: "בעברית לאורך הדורות נוצרו צורות נקבה לשמות המציינים תפקידים ושמות תואר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו ישנן מילים רבות המתארות תפקידי נשים: חשבת, ספרית, חזאית, שדרנית, שגרירה, אלופה, פרקליטה, כוכבת, קנצלרית, מנכ"לית ועוד. לכן ברוח זו אין האקדמיה רואה כל טעם לפגם ביצירת צורות נקבה לכל תואר ותפקיד אם וכאשר ייווצרו בפי הדוברים עברית". שימו לב, אגב, שהאקדמיה אינה מורה ואף אינה ממליצה להשתמש בצורה הזאת, אלא מאשרת לכל מי שמעוניין.

השנה עלתה המילה ראשה לכותרות, בעיקר הודות לריבוי היחסי של נשים שנבחרו לתפקיד ראשות ערים, ואתרי חדשות אכן נטו להשתמש בראשת עיר וראשוֹת עיר. תופעה זו גרמה ללאומן הלשוני אבשלום קור לכתוב סטטוס ארוך וחוצב להבות בדף הפייסבוק שלו, שלא אצטט את כולו. המעוניינות מוזמנות ללחוץ על המילים "סטטוס ארוך" במשפט הקודם. ולמען הלא מעוניינות, להלן גרסת האמ;לק (ארוך מדי; לא קראתי) של הרשומה הזאת:

"שלום חבריי, כך הנחיתי את עמיתיי בגלי צה"ל: אני שב ומבקש שנגיד גם בחיפה, בירוחם, בבית שמש ובכפר יונה: ראש העיר. ראש הוא איבר. גם אצל נשים הראש הוא זכר. יד היא נקבה גם אצל גברים. א ס כ ם [הריווח במילה זו במקור]: ראש האופוזיציה ציפי לבני, ראש הממשלה גולדה מאיר, ראש העיריה מרים פיירברג".

אגב, מרים פיירברג אכן ביקשה שלא יקראו לה ראשת העיר וכך נימקה: "אני לא ראשן. אני ראש העיר". נו, נו.

בכל אופן, אבשלום קור עורר את קצפם של רבים ורבות. אילון גלעד ב"הארץ", למשל, כתב: "כן, אבשלום קור, אפשר להגיד 'ראשת העיר'". אבל סטטוס של יוענה גונן (מי שכותבת בין השאר את הבלוג המוצלח מחלק מוסר ואת 20 שאלות האגדי ב"הארץ") מנובמבר 2018 הראה לקור מאיפה משתינה הדגה:
"בימים האחרונים צפיתי בהשתאות בקמפיין סוער להגנה על קדושת השפה העברית, עניין שהיה יכול לרגש אותי מאוד אלמלא המניע העיקרי לו לא היה אהבה יוקדת לעברית אלא סתם שמרנות חברתית. הכוונה כמובן לדיון הביזארי על צורת הנקבה של התפקיד ראש, שהתעורר בעקבות פרסום ידיעות על כל מיני 'ראשת העירייה' שנבחרו להן. להט דקדוקי כזה לא נראה במקומותינו מאז שאליעזר בן-יהודה עזב אותנו ועבר לעולם שכולו טוב! […]
מיותר לציין שאין כל בסיס לטענות הלשוניות הללו, וזאת משום שהן כלל אינן טענות לשוניות. […] כל זה כמובן לא עניין את גדוד מגיני השפה העברית שקם השבוע מעפרו. […] מותר להתנגד לכל קביעה של האקדמיה ולדבר בשגיאות, רק בבקשה אל תטענו שאתם מדברים בשם 'אמת אובייקטיבית' כלשהי. בפועל, ההתעקשות ש'אין דבר כזה ראשת העירייה' היא טענה פוליטית (ושגויה מצד הדקדוק הפורמלי)".
שולמית אלמוג כתבה ב"העין השביעית" ב-2013 שמחאה של נשים נגד פרסומות סקסיסטיות והדרישה למתן את המטען המגדרי של השפה העברית מעוררות תגובות של הגכחת הטענות וטריוויאליזציה של הבעיה. "קשה להבין מנין הלהט והנחרצות המגויסים לצורך תגובות כאלה, ואיך אפשר לטעון שמדובר בנושא 'לא חשוב' בשעה שנשים רבות יותר ויותר מצהירות עליו כחשוב, או מספרות שהן חוות כמעיקה יותר ויותר את החובה לערוך תרגום תודעתי מתמיד כדי להפוך כל אמירה בגוף זכר לכזו המתייחסת גם אליהן […]. התעלמות מהעניינים הפעוטים לכאורה יוצרת מכשול בפני השגת 'היעד הגדול'. כך, השלמה עם שפה הטעונה במטען מגדרי בעייתי ומשקפת היסטוריה פטריארכלית מייצגת חסם שקוף. החסם הזה מונע או מעכב הכשרת תודעות גם של גברים וגם של נשים, שחייבת להתרחש כדי להאיץ את צמצום הפער בין גברים לנשים. במלים אחרות, אי-השוויון המגדרי ממשיך בקיומו הרצוף והעיקש במידה רבה בגלל שורה של חסמים שקופים כאלה".

שנת 2019 טובה, ושנהיה לראש או לפחות לראשן.