כמו בשנת 2020, גם מילות השנה של 2021 (לרשומות מהשנים הקודמות על מילות השנה ראו פה) קשורות בעיקרן לקורונה שאינה מרפה מן העולם. מילת השנה של מילוני אוקספורד לשנת 2021 היא הגרסה ה"חמודה" והשובבה של המילה חיסון: vax. בהכרזה נאמר ש-vax הִזריקה (!) את עצמה לזרם הדם של השפה האנגלית. לפי משחק מילים אחר, של הניו יורק טיימס, "מילת השנה של אוקספורד לשנת 2021 היא זריקה בזרוע" (a shot in the arm – זריקת עידוד).

מהמילה "וקס" נגזרים כמובן גם האנטי־וקסרים המושמצים, שמעניין לציין שנולדו ממש עם פיתוח החיסון הראשון ב-1796. אדוארד ג'נר, מי שהמציא את החיסון לאבעבועות שחורות, כתב בשנת 1812:
The Anti-Vacks are assailing me … with all the force they can muster in the newspapers
(מתנגדי החיסון תוקפים אותי בעיתונות בכל הכוחות שהם מצליחים לגייס לעזרתם).

בתמונה: אן דיוויס, חולה באבעבועות שחורות, עם קרניים – תופעת לוואי ידועה של חיסונים באשר הם – חריטה של ויליאם וולנות', 1806. הדימוי, אחד מרבים, שימש את ד"ר ויליאם ראולי, ממתנגדיו הבולטים של ג'נר, בפשקווילים שהפיץ נגד החיסון. הוא הציג בהם את תופעות הלוואי – האמיתיות והמדומיינות – של החיסון החדש.

בקצרה, גם מתנגדי החיסונים, שמשנות השמונים מאויתים ב-x או שניים ולא ב-ck, יכולים להתהדר במורשת ארוכת שנים.

גם במרים ובסטר לא הרחיקו לכת השנה ונשארו בשדה הסמנטי של מגפה, pandemic, מילת השנה ל-2020, והכריזו על חיסון, vaccine, כמילת השנה ל-2021.

למקום הראשון ברשימה המורחבת של מרים ובסטר, הכוללת עשר מילים, הגיעה המילה insurrection, הפיכה, התקוממות – הכוונה היא להסתערות על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021. זו גם מילת השנה של ה-ADS, אמריקן דיאלקט סוסייטי. מרים ובסטר מציינים שמילים נוספות שעוררו עניין בעיצומה של הפלישה לקפיטול ואחריה היו קוּ דֵטָה (coup d’état) ומהומות (riot), אבל insurrection הייתה המילה שרוב הפרשנים, הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת השתמשו בה.

למקום הרביעי בעשירייה זו הגיעה המילה nomad, נווד, ששיעור המחפשים אותה במילון עלה בכמעט 5,000 אחוז בשנת 2021, הודות לסרט ארץ נוודים ולשלושת האוסקרים שהוא גרף, ובצדק רב.

במקום השמיני ברשימה זו המילה cisgender, סיסג'נדר, המציינת אדם שזהותו או זהותה המגדרית תואמת את המין הביולוגי שלו או שלה, כלומר המין שהוא או היא נולדו עימם. המילה מורכבת מהתחילית הלטינית cis, באותו צד, ומהמילה ג'נדר – מגדר. שני אירועים הובילו לעלייה מסיבית בחיפושים אחר משמעות המילה: האחד, טור דעה של סטודנט באוברלין קולג' באוהיו, שכתב נגד הגעתם של "גברים סיסג'נדרים" לתקן הסקות במגורים המיועדים לסטודנטיות טרנסג'נדריות, והשני – סרטון גיוס ל-CIA, סוכנות הביון של ארצות הברית. שני הפרסומים גררו לעג רב וגינוי מהצד הימני של המפה הפוליטית והואשמו במוּערוּת (להלן).

בסרטון של ה-CIA, שרק טובי המוחות האמריקאיים היו יכולים להגות, מככבת סוכנת ממוצא לטיני, שמעידה על עצמה שהיא מילניאלית סיסג'נדרית המאובחנת בהפרעת חרדה מוכללת ואף סובלת מתסמונת המתחזה. הסרטון המשונה, בלשון המעטה, שנועד לגייס צעירים וצעירות לשורות הארגון, הוא פרודיה מטורפת על תרבות ה-woke האמריקאית או לחלופין – אם משמיטים ממנו את כל האזכורים ל-CIA – הוא בעצם שיר של אמנדה גורמן (סליחה, אמנדה, את נהדרת!). הכותבים אף הגדילו לעשות וקראו ליצירה Humans of CIA, כדי להדגיש את הפן האנושי, או ה"אנושי", של סוכנות הביון וגם על משקל Humans of New York (בלוג הצילום הפנומנלי של ברנדון סטנטון, שמנסה להרבות טוב בעולם ואף מגייס בהצלחה רבה כספים למטרות חשובות).

הביקורת על הסרטון מגורמים לא-שמרניים מצביעה על האירוניה הגלומה בניסיונותיו של ארגון שנבנה מרמיסת זכויות אדם ברחבי העולם, מפשעי מלחמה, מעינויים ומהתנקשות בראשי מדינות לגייס נשים וגברים מתוך אותן קהילות שהוא הרס.

הביקורת מגורמים שמרניים טוענת, כאמור, שהסרטון הוא דוגמה קיצונית לתעמולת ה-woke או המוּערוּת. למילה woke, המופיעה גם היא בעשיריית מילות השנה של מרים ובסטר (וכבר כתבתי עליה ברשומות מילת השנה קודמות), אין תרגום "רשמי" לעברית. היא בדרך כלל מופיעה כך: woke, תרבות ה-woke וכן הלאה, אך אפשר גם לראות את החלופה – המצוינת לדעתי – מוער (גם אם בעיקר במחוזות העיתון "הארץ" לעת עתה).

למשל:

"שלושתם, ביחד ולחוד, הם בדיחה על העידן הנוכחי בו בני העשרים ומשהו, מילניאלים ובני דור ה־Z, מכתיבים את הדיעות הנכונות וההתנהגויות הראויות. הם כל כך מוערים (Woke) שבלתי אפשרי להיות תקין במחיצתם – למרות שלמען האמת, הערכים הנכונים מעניינים אותם אולי רק טיפה פחות מאינסטגרם" (גילי איזיקוביץ, הארץ, 17/4/2021).

או:

"אינטלקטואלים בולטים בצרפת שאבו עידוד מדברי הפוליטיקאים במאבקם נגד מה שהם רואים כהדבקה שיצאה משליטה בתפיסות שמאל 'מוערות' (woke) תוצרת הקמפוסים בארה"ב, ו'תרבות הביטול' (cancel culture) שהיא תוצר שלהן" (הארץ, 12/2/2021. תרגום מאמר מהניו יורק טיימס).

כך או כך, על המילה woke, שמשמעה ערנות ומודעות לעובדות וסוגיות הקשורות לחוסר צדק חברתי ולאי-שוויון גזעי, עבר תהליך דומה לזה שעבר על מילים כמו "פוליטיקלי קורקט" או "יפה נפש" – הן מסמנות בדיוק את ההפך ממשמעותן המקורית, בעיקר מפיהם של אלה שאינם מודעים למידת אי-המוערות שלהם או גאים בה.

ה-ADS, האגודה האמריקאית לשפה, נוסדה ב-1889, והיא עוסקת בחקר השפה האנגלית בצפון אמריקה ובחקר שפות אחרות או דיאלקטים אחרים המשפיעים עליה או מושפעים ממנה. מלבד מילת השנה (insurrection כמוזכר לעיל), החוקרים, הבלשנים, המילונאים והחברה' הטובים של האגודה מצביעים בעוד כמה קטגוריות ובוחרים בהן את המילים הבולטות של השנה החולפת. השנה נוספה הקטגוריה החדשה PANDEMIC-RELATED WORD OF THE YEAR, והמילה שנבחרה בה ברוב קולות היא boosted – מי שקיבל חיסון בוּסטר לקורונה.

בקטגוריה "מילת השנה היצירתית ביותר" זכתה ברוב קולות Fauci ouchie – שם חיבה מתחרז ומתיילד לחיסון נגד קורונה (על שם אנתוני פאוצ'י ואאוץ'-כואב בשפתם של ילדים).

בקטגוריה החביבה "היופמיזם (לשון נקייה) של השנה" זכתה unalive, חלופה נקייה ל"התאבדות" – שמטרתה לעבור את מסנני הצנזורה של הרשתות החברתיות. המילה רווחת במיוחד בקרב דור ה-Z (ילידי 2012-1997), ובעיקר בטיק טוק, וסרטונים העוסקים בהתאבדות וברצון למות זוכים לפופולריות גואה.

בקטגוריית המילה השימושית ביותר זכתה hard pants ברוב הקולות. הכוונה מילולית מאוד ולא מטפורית: מכנסיים מבד קשיח, בלי גומי, עם רוכסן (או כפתורים), ההפך המוחלט ממכנסיים רכים – קרי מכנסיים מבד רך ונעים עם גומי במותן או במילים אחרות: טרנינג! – הבחירה האופנתית המועדפת על רוב האנשים העובדים בבית מפאת המגפה.

רייצ'ל טשג'יאן, עיתונאית אופנה במגזין GQ, כתבה כבר ב-2020 שאנחנו חיים בעידן הטרנינג ואין דרך חזרה. מבחינתה מדובר במהפכה של ממש. היא משרטטת כיצד במשך כמאה שנה ייצגו מכנסי הג'ינס את הרעיון של אמריקה והיו סמל לחופש, לדמוקרטיה, למרדנות, לאחדות ולחירות בעת ובעונה אחת. וירוס הקורונה סתם את הגולל לדבריה על חלום הג'ינס האמריקאי. בד הטרנינג הרך מספק לנו את הנוחות והנחמה שחיינו עתירי החרדה מבקשים. הוא מסמל את הצורך שלנו במנוחה, באי-עשייה, בפסק זמן מחיי עבודה קשים ותובעניים.

אנה וינטור, העורכת האגדית של ווג, בטרנינג.

לפי הפייננשל טיימס, סקרים מראים שרוב העובדים והעובדות אינם מעוניינים לחזור לעבודה במשרד, לפחות לא למשך חמישה ימים בשבוע, ושהמודעות למחיר שעבודה במשרד גובה גוברת: דילוג על ארוחת בוקר, סביבת עבודה רועשת וחיפוש לחוץ מדי בוקר בבוקרו אחר בגדים ייצוגיים דיים, אך בהכרח הדוקים ונוקשים מדי.

שנת 2022 טובה ואופטימית יותר.