בחור ישיבה לפני גיוס (ליחידה קרבית) ינקה בשבילך לפני פסח

מודעות רחוב הן סוגה בפני עצמה, ומודעות ניקיון הן תת-סוגה נפרדת. בתוכה מודעות על ניקיון לפסח הן תת-תת קטגוריה.

אם פעם "עבודה עברית" הייתה סיסמה נפוצה וחיונית, הרי שהיום היא לא מקובלת בשלטי רחוב, לפחות לא באלה שנתקלנו בהם, אבל היא משתמעת כמובן בדרכים אחרות. ברוב המודעות מופיע שם, לא רק טלפון, והשם עברי לעילא.

מן השלטים שהדביקו השנה בשכונות ירושלים מתברר שבחורי ישיבה הם סחורה לוהטת בתחום ניקיון הבית. בנוסף כל המנקים הם "בחורים", ומלבד בחורי ישיבה יש גם אהדה לבחורים לפני צבא, עדיף לפני גיוס ליחידות קרביות. אם אפשר לשלב בין ישיבה לצבא, מה טוב.

רוב המודעות מודפסות, ובס"ד בצד ימין למעלה הוא פריט חובה.
בשכונות דתיות אפשר עוד למצוא שלטים כתובים בכתב יד.

מודעות1
המילים המאפיינות את הז'אנר הן חריצות, יסודיות ואחריות. רוב השלטים פונים לנשים – ובלשון זכר – והדגש הוא על עזרה. לא "אנחנו כמה חברה' שרוצים להרוויח כסף", אלא "נעזור לך / לכם".

מדי פעם רואים שלט מושקע יחסית, והוא גם זה שייעלם הכי מהר כי המתחרים ידאגו לתלוש אותו מכל תחנות האוטובוס והעמודים.
הבחור אמנם לא עיצב בעצמו את הקריקטורות, אלא מצא אותן בגוגל, אבל טיפה הומור – כמו שרואים בקריקטורה הימנית – מעולם לא הזיק. כפייתיים? חייבים שהכול יהיה מבריק? אני הפתרון.

מודעות10
הנה דוגמה לשילוב האולטימטיבי – גם ישיבה וגם לפני צבא. עם זאת, שכחו את הבס"ד, החרוצים. למעלה אנחנו רואים את דמותה של אימא העייפה והכפופה; למטה – בחור נמרץ, זקוף ויסודי.

מודעות4

הבחור הזה גם ירא שמים וגם עולה חדש – הרבה מידע אישי יחסית – וכמעט שקלתי להציע לו אימוץ.

מודעות7

פה החברה' גם דוברי שפות, גם לפני שירות קרבי – כלומר, עשויים ללא חת: הלכלוך קטן עליהם וגם לא שכחו את הבס"ד.

מודעות5

עוד תימה חוזרת היא לחץ וכאבי גב.

מודעות9מודעות11
מי שאינו בחור ישיבה, יוצא צבא או עומד להתגייס יהיה כמובן זריז ורציני ובעל שם שאינו מותיר מקום לספק.

מודעות6

פנייה אישית עם טיפת אמפתיה לא יכולה להזיק – אימא עייפה, שוב מגיעה לסדר עם גב שבור ומוציאה את העצבים על כולם? אל דאגה, ידידיה ינקה בשבילך.

מודעות8
פסח נקי ושמח!

על מלאכים ומפלצות: כינויי חיבה לילדים

 

לפני 15 שנה בערך שמעתי לראשונה קולגה שעבדה אתי מכנה את בנה בטלפון "אבא". לא הכרתי את השימוש הזה קודם, אבל הוא מצא חן בעיניי, והסקתי שמדובר בבן הבכור שמטפל בקטנים כשאימא בעבודה ומכאן הכינוי – מעין הוקרה לתפקיד שלו בבית.
רוביק רוזנטל מסביר שלאבא'לה שורשים גם ביידיש וגם בעדה הצפון אפריקאית, והוא כינוי חיבה לאדם מבוגר או לילד (בעיקר מפי האם).
יש הטוענים שלא בריא לכנות ילד אבא, שזה עלול לערער את זהותו הרכה, את תפיסתו ההיררכית ואולי לגרום לבלבול תפקידים כללי.

אני מחבבת מאוד כינויים שהצטרפו אלינו משפות אחרות, כגון אוצר או אוצרי (ועוד יותר את הגרסה האיטלקית tesoro) ואהבה שלי (amore mio), אבל "בייבי" בפי דוברי עברית, להבדיל (כשעוד הייתה לנו טלוויזיה למדתי שזה ביטוי נפוץ למדי בכל מיני סדרות ישראליות על צעירים מגניבים), עושה לי חררה.

2משפחתון

ישנם יועצי הורים הסבורים שנוסף על "אבא", גם "נסיך", "נסיכה" וכדומה הם כינויים מזיקים. הם מקשרים את התנגדותם לטענה הכללית שבשל העובדה שההורים בימינו אינם יודעים להטיל סמכות ולהציב גבולות, תפיסת החשיבות העצמית של הילדים מופרזת ושלמעשה אנו מגדלים מפלצות.

Angels
אלא אם כן מדובר בכינויים משפילים שעלולים לגרום לדימוי גוף מעוות או לדימוי עצמי ירוד, קשה לי להאמין שיש להם השפעה רבה כל כך.
האם הילד הצרפתי שהוריו קוראים לו mon petit chou גדל בתחושה שהוא כרובית? או גרוע מכך (תלוי בנקודת המבט כמובן) – מוּפין? סופגנייה? כאן ההורה כבר מסתכן בעניינים של דימוי גוף.
כרוב הוא כמובן גם מלאך, ובעוד שבעברית נדיר לשמוע "כרוב" כשם חיבה, מלאך בהחלט שכיח.

 

Choux
מאפה בצקי קצפתי מתוק ומנחם שלי