מילון מרים ובסטר החליט השבוע עוד החלטה היסטורית. איימי קוני בארט, בשימוע שלה בסנאט לפני מינויה לבית המשפט העליון בארצות הברית במקום רות ביידר גינסבורג, נשאלה אם היא תנסה להסיג לאחור חירויות וזכויות של קהילת הלהט"ב שהושגו בעמל רב. בארט השיבה שאין לה אג'נדה בעניין זכויות להט"ב ושהיא מעולם לא הפלתה על בסיס העדפה מינית.

ההערה עוררה כעס רב בקרב קהילות להט"ב, חוגים ליברליים ופעילים לזכויות אדם. אלה טענו שנטייה מינית היא חלק מזהותו של אדם, ואינה העדפה. בארט אמנם התנצלה ואמרה שלא הייתה לה כוונה לפגוע, אבל העורכים האקטיביסטיים במרים ובסטר שינו את ההגדרה בערך העדפה.

עד עתה אחד הפירושים לערך העדפה במילון היה "נטייה או העדפה מינית", ועתה הוסיף המילון ליד פירוש זה את הערת השימוש פוגעני.

בתחתית הערך מסביר המילון: השימוש במילה העדפה לתיאור זהות מינית הוא שימוש פוגעני, משום שהוא מרמז שנטייה מינית היא עניין של בחירה.

Usage of Preference

The term preference as used to refer to sexual orientation is widely considered offensive in its implied suggestion that a person can choose who they are sexually or romantically attracted to.

לא מדובר בסמנטיקה בלבד או חנופה; זהו צעד אמיץ ומרחיק לכת. נטייה מינית אינה העדפה. התפיסה שמדובר בהעדפה משמעה שאפשר להתגבר על ההעדפה, אם ברצון ואם בכפייה. תפיסה זו מובילה לשורה ארוכה של עוולות – החל בהדרה ואפליה וכלה בטיפולי המרה.

מעניין לראות שבשני מילונים עבריים מקוונים – רב-מילים ומילון ספיר – אין, לא בערך העדפה ולא בערך נטייה, כל אזכור שהוא למין או מגדר. [לעוד רשומות בבלוג בנושא מילונים, ראו כאן.] עם זאת הדוגמאות לערך נטייה ברב-מילים מזמנות מבט חטוף על נטיותיהם (משחק מילים קטן!) של העורכים:

למרים ובסטר יש היסטוריה מרשימה של נקיטת עמדה לא מתנצלת, כמו למשל בעקיצות המשעשעות המכוונות לעברו של טראמפ בכל פעם שהוא שוגה באיות מילה, ממציא מילה או משבש מילים כיד הדמיון הטובה. כאן הם חובטים בקליאן קונוויי:

יש שיגידו שההקנטות עוברות לפעמים את גבול הטעם הטוב ואינן אלא הטרלות, כפי שעולה מהתגובה לציוץ של טראמפ בעניין קשריה של ננסי פלוסי עם רוסיה.

הציוץ של טראמפ:

תגובת החברים במרים ובסטר:

אבל אין בציוצים שנונים בטוויטר כדי להאפיל על התפיסה העומדת ביסוד המילון ועל הקו המוסרי הברור המנחה את ההחלטות. מוקדם יותר השנה, ביוני 2020, הרחיב המילון את ההגדרה שלו לגזענות. קנֵדי מיצ'ם, בת 22, שלחה מכתב לעורכי המילון במאי, בעיצומן של מחאות גוברות בארצות הברית נגד גזענות ואלימות משטרתית, ובו היא כתבה שהערך גזענות צריך לשקף גם את הגזענות המערכתית, הממוסדת.

היא כתבה שגזענות איננה, "כפי שכתוב במילון שלכם, רק אפליה נגד אדם אחר על בסיס צבע עור; גזענות היא גם אפליה משולבת בכוח חברתי ומוסדי, מערכת שלמה של יתרונות על בסיס צבע עור". להפתעתה קיבלה מיצ'ם תגובה כבר למחרת. אחרי דיונים במערכת המילון ועוד כמה מכתבים והתייעצויות הגיעו במרים ובסטר לנוסח הזה:

החידוש פורץ דרך. מילונים אחרים, דוגמת מילון אוקספורד או המילון של פרלקס, מגדירים גזענות בערך כך: האמונה שגזע מסביר הבדלים באופי האנושי ושגזע מסוים נחות מאחרים; אפליה או דעות קדומות המבוססות על גזע.

ואצלנו: ברב-מילים, לדוגמה: גזענות היא "ההשקפה כי הגזע של בני האדם קובע את תכונותיהם ואת אופיים, וכי יש גזעים עליונים וגזעים נחותים; התנהגות מפלה המבוססת על השקפה זו; גישה או התנהגות המפלה בין אדם לאדם או בין קבוצה חברתית אחת לרעותה על רקע של הבדלי לאום, דת, מוצא, עדתיות וכד'".

על ההחלטה להרחיב את פירוש המושג גזענות אמר אלכס צ'יימברס, עורך במרים ובסטר: "עקרון היסוד שתמיד ינחה אותנו הוא הניסיון לשקף את השימוש האמיתי של המילה בעולם, ולא לקדם תפיסת עולם כזאת או אחרת. עם זאת הגענו למסקנה שהשמטת כל אזכור להיבטים הממוסדים של גזענות היא בעצמה קידום של תפיסת עולם מסוימת. השמטה זו היא בגדר עוול לקוראים מכל הגזעים".

פיטר סוקולובסקי, עורך בכיר במילון, מספר שבכל יום אנשים מחפשים את המילה גזענות במילון, ואחת המטרות היא שההגדרות יהיו שקופות ונהירות יותר. סוגיות בוערות על סדר היום מובילות כמובן להרחבה, שיפור וליטוש מונחים, כפי שקרה בערך נישואים שכבר אינו מגדיר נישואים כברית בין גבר לאישה, אלא אינו מזכיר מגדר כלל. "אקטיביזם אינו משנה את המילון", אומר סוקולובסקי, "אקטיביזם משנה את השפה".

* פוטייטו פוטאטו – הביטוי הוא אלוזיה לשיר Let's Call the Whole Thing Off (ג'ורג' ואיירה גרשווין כתבו את השיר ב-1937 לסרט Shall We Dance בכיכובם של פרד אסטייר וג'ינג'ר רוג'רס), והוא מבטא הבדל או הבחנה טריוויאליים (תפוח אדמה? תפ"א? זה היינו הך).

לאחרונה התבשרנו על הצעת חוק מבית היוצר של איציק שמולי ומירב בן ארי, ולפיה יוחלף המונח "מפגר" במילים "אדם או אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית". הרציונל להצעה הוא שהמילה "מפגר" פוגענית ומשפילה. לא מזמן עבר בישראל חוק לשוני אחר, האוסר על כינוי אדם "נאצי".

להקת בנות יפנית מדגימה אופנה "נאצית". המעצב התנצל.

איסור על שימוש במילים מסוימות או תקינות פוליטית בחסות החוק שוברים שיאי גיחוך ואבסורד.

***

באוקטובר השנה, להבדיל, יזמו שתי נשים אנגליות עצומה הקוראת להסיר ממילון אוקספורד ומילון קולינס את המונח נערת אסקס – Essex girl.

לפי מילון קולינס, נערת אסקס (מחוז באנגליה, מצפון-מזרח ללונדון) הוא כינוי מעליב לאישה צעירה ממעמד הפועלים, המתגוררת באזור אסקס כמובן, ומתאפיינת במידה מועטה של אינטליגנציה, בחומרנות, בחוסר טעם ובהפקרוּת מינית.

מילון אוקספורד (בגרסה המופיעה פה בתמונה למטה) מוסיף שמדובר בבחורה קולנית וחצופה.

ובכן, שתי נשים מאסקס, נטשה סוקינס (34) וג'ולייט תומס (32), הגיעו למסקנה שהמונח מעליב ועל כן אינו צריך להופיע במילון. עד סוף אוקטובר 2016 חתמו על העצומה שלהן יותר מ-3,000 נשים וגברים. בנוסף התחילו נשים מאסקס להעלות לרשתות החברתיות תמונות שלהן עם ההאשטג IAmAnEssexGirl.

הטענה של סוקינס ותומס היא שמדובר בכינוי פוגעני, מיושן וסטריאוטיפי. הן אומרות גם שאינן מכירות נשים מאסקס העונות על התיאור הזה ושהוא כל כך הרסני עד שנשים מאסקס צריכות להוכיח את עצמן הרבה יותר מאחרות, באוניברסיטאות למשל, בגלל הדעות הקדומות המכשילות את דרכן.

דוברת מטעם מילוני אוקספורד, לעומת זאת, הגיבה על העצומה ואמרה שאין מוחקים מילים מן ה-OED. "זה מילון היסטורי", אמרה לבי-בי-סי, "הגדרות עשויות להשתנות, אבל לעולם לא מוציאים ערכים". ואכן, מילונים אמורים לתעד שימוש בשפה, ולא לחנך או להתערב בה. אם מילונים יתחילו להוציא מקִרבּם מילים פוגעניות, מעליבות או גסות – איפה נמתח את הגבול?

בעצומה הארוכה והמנומקת כותבות השתיים שהן מכירות היטב את הטיעון שמדובר בהומור חביב ולא מזיק, אך טבעם של סטריאוטיפים פוגעניים שהם מחלחלים ללקסיקון ומשפיעים על תפיסות ועמדות. הן מצטטות את אמה ווטסון, שאמרה: "אני לא רוצה שאנשים אחרים יחליטו במקומי מי אני". המטרה היא להגיע ל-5,000 חתימות, שיאפשרו להן להגיש את העצומה לעורכים של אוקספורד וקולינס.

מייקל קוויניון מ-world wide words מסביר שהמונח Essex girl צבר פופולריות ב-1991 עם פרסומו של ספר בשם The Essex Girl Joke Book. בדיחה אופיינית מהספר (הלא מצחיק, בלשון המעטה, אם לשפוט ממנה): איך נערת אסקס מדליקה את האור אחרי סקס? היא פותחת את דלת המכונית.
תכנית טלוויזיה בשם The Only Way is Essex חיזקה אף היא את הדימוי הלא מחמיא.

העצומה הפנתה כמובן זרקורים רבים לעבר אסקס, נשות אסקס, טעמן של נשות אסקס, התסרוקות של נשות אסקס, הנעליים שהן נועלות והתכונות המאפיינות אותן.

 בתמונה: הנעליים הפופולריות, לכאורה, בקרב נערות אסקס.

***

מחיקת ערכים ממילונים היא מדרון חלקלק. במקרה של מילים פוגעניות, לרבות "נערת אסקס" (אם היא אכן פוגענית ואם לא), ושל גסויות, סלנג, מילים שאבד עליהן הכלח וכדומה – המילון צריך להציג הקשר.

כך, לדוגמה, מביא מילון אוקספורד את הערך nigger:

המילון מבהיר שמדובר במילה פוגענית ביותר לאדם שחור.

אולם לעורכי המילון יש חירות רבה – הם בוחרים איך להציג את הערך – החל במשפטים המדגימים שימוש וכלה באיורים.

המילון The free dictionary מבית פרלקס, הזמין בחינם באינטרנט, הוא כלי עבודה שימושי לתלמידים, לעורכים, לכותבים, למתרגמים ועוד. כשחיפשתי בו יום אחד את פירוש הביטוי top-heavy, קיבלתי שני פירושים עיקריים: חלק גוף עליון גדול או כבד במיוחד וההגדרה הרלוונטית להקשר שלי – ארגון שהדרג העליון שלו גדול באופן חסר פרופורציה. האיור הנלווה לערך היה אישה עם חזה גדול. שלחתי לעורכי המילון משוב שהאיור לא ראוי לדעתי. אחרי יום הוא הוסר והוחלף באחר:

פטריות! הפטרייה מדגימה יפה את הרעיון של חלק עליון גדול העשוי לגרום לאי-יציבות.

בערך אחר, לעומת זאת, nether (תחתי, תחתון), לא שעו להערה שלי, והאיור הזה נותר על כנו:

***

במאמר מפברואר 2016 בוחנת נורה קפלן-בריקר מה"ניו יורקר" את השאלה אם מילונים צריכים להיות מודעים יותר לסקסיזם. היא מספרת על תקרית הנודעת בקרב בלשנים מסוימים בשם "רביד-גייט" – ויכוח שהתגלע בין דוקטורנט לאנתרופולוגיה לבין עורכים במילוני אוקספורד. הדוקטורנט, מייקל אומן-רייגן, פתח מילון כדי לוודא שהוא משתמש נכון בתואר rabid (נלהב, קנאי) בבואו לכתוב על המצביעים האמריקאים. הוא גילה שהדוגמה שמביאים במילון אוקספורד היא a rabid feminist (פמיניסטית קנאית). הוא חלק את התגלית שלו עם עוקביו בטוויטר והלך לישון. כשקם בבוקר גילה שחולל סערה. אנשים הגיבו, שיתפו והחלו לחלוק ממצאים דומים עם מילים אחרות במילונים אחרים. גם עורכים ממילון אוקספורד עצמו השתתפו בחגיגה. בינתיים אומן-רייגן מצא עוד שלל דוגמאות בעייתיות. הדוגמאות הקלאסיות הן כמובן מילים בסגנון "היסטרי", "נודניק", "שתלטן" ועוד. בהיעדר מודעות ומאמץ מכוון, הן יהיו מוטות מגדרית.

במילון רב-מילים, למשל, בערך "היסטרי" אנו מוצאים לצד הדוגמאות הלא מפתיעות האלה:
אל תספר לה מה קרה, אתה לא יודע שהיא היסטרית? וגם: אי-אפשר להרגיע אותה. צריך לחכות שהבכי ההיסטרי שלה ייפסק.
גם דוגמה אחרת, המאזנת טיפה את המצב: ההתנהגות ההיסטרית של הקונים נובעת מחשש לעליית מחירים קרובה. 

סקסיזם במילונים אינו סוגיה חדשה, מציינת קפלן-בריקר. היא קשורה קשר הדוק לשאלה איך רואים את תפקידה של הלקסיקוגרפיה. האם מילונים צריכים להיות דסקריפטיביים – קרי לשקף את השימוש בעולם – או האם עליהם להיות פרסקריפטיביים, כלומר להעמיד נורמה, סטנדרט של שימוש. העורכים במילוני אוקספורד טוענים לעמדה הראשונה, אולם היא אינה מחזיקה מים בדוגמה של המילה rabid, משום שהשימוש השגור יותר אינו rabid feminist (פמיניסטית קנאית), אלא rabid fan (מעריץ נלהב) ו-rabid supporter (תומך נלהב).

אז יצאתי לבדוק את הערך היסטריה במילון אבן שושן. אזכיר רק בחטף שהמילה היסטריה קשורה אטימולוגית למילה רחם ביוונית, והיסטריה נחשבה בעבר (תודה, פרויד) למצב המאפיין נשים.
במילון החדש, המהדורה המשולבת, מ-1997 כתוב כך:

"היסטריה שכיחה ביותר אצל נשים" (!)
שימו לב מה קורה במהדורת 2009 של אותו מילון:
אותה הגדרה בלי האטימולוגיה ובלי משפט המחץ.

במהדורה הנקראת מילון אבן שושן "מחודש ומעודכן לשנות האלפיים" כתוב:

כלומר, ההסבר האטימולוגי חזר; משפט המחץ על נשים נשאר בחוץ.

מעניין לראות את ההגדרה משנת תשכ"א (1960):

הרבה יותר סימפטית מזו של 1997, למרבה ההפתעה.

ההסברים ב-Free Dictionary, שהוזכר לעיל, ובמילון מרים וובסטר ניטרליים לחלוטין מבחינה מגדרית. אין בהם אזכור אטימולוגי לרחם ואין הערה על העובדה שהיסטריה יוחסה לנשים. נהפוך הוא. הראשון, שכבר התוודענו לאיוריו המשעשעים, מביא את האיור הזה:
גבר טיפוסי בהתקף היסטריה טיפוסי…

מילון אוקספורד המקוון, לעומת זאת,  מוסיף את ההערה הזאת: תולדות המונח שנויות במחלוקת, מאחר שבעבר נחשבה היסטריה למחלה ייחודית לנשים.

אז אין ספק שקשה מאוד להצדיק את העצומה למחיקת הערך נערת אסקס. אבל מעבר לקוריוז המשעשע, השתיים העלו לסדר היום סוגיה חשובה. מילונים אינם דברי אלוהים חיים. בדיוק כמו כל תיעוד היסטורי, גם הם אינם חפים מפוליטיקה.

פרסומת משנת 1932 לתרופה צמחית מבית לידיה פינקהם [התמונה מפה].

16 באוקטובר הוא יום המילונים העולמי. התאריך חל ביום הולדתו של נוח וובסטר (נולד בקונטיקט בשנת 1758. נפטר ב-1843), המילונאי הנודע (בין שאר כישוריו הרבים), שהוציא לאור את המילון הראשון שלו בשנת 1806. שנה לאחר מכן הוא התחיל לעבוד על המילון האמריקאי של השפה האנגלית – תהליך שארך 26 שנה וכלל בין השאר לימוד של כ-28 שפות.

בשנת 1828, בהיותו בן שבעים, יצא לאור המילון המפורסם בשני כרכים, והבטיח את מקומו של וובסטר בהיסטוריה כלקסיקוגרף ראשון במעלה של האנגלית האמריקאית. במילון היו כ-70,000 מילים – יותר מכל מילון שקדם לו אי פעם. אחת מתוך שש מילים לא תועדה מעולם בשום מילון לפניו – ביטוי לעמדתו פורצת הדרך של וובסטר, שבחר להכניס למילון ערכים מתוך אוצר המילים האמריקאי המתחדש, למשל: squash (דלעת) ו-applesauce (רסק תפוחים).

פול אנת'וני ג'ונס מביא בבלוג שלו ב"האף פוסט" 26 מילים משונות ומיוחדות שהופיעו במילון של וובסטר ונשכחו. אחת המילים המקסימות ברשימה הזאת היא after-wise, שם תואר לחוכמה שלאחר מעשה, מה שהצרפתים מכנים esprit d'escalier (מילולית "חוכמת חדר המדרגות", אחד הביטויים האהובים עליי בכל הזמנים). ההגדרה ל-after-wise מתוך מילון וובסטר:
wise afterwards or too late.

באות X הכניס וובסטר 13 מילים – בניגוד לסמואל ג'ונסון, שדילג לגמרי על האות X במילון שלו משנת 1755, בטענה ש:
X is a letter which, though found in Saxon words, begins no word in the English language.

המילה מילון בעברית היא המילה הראשונה שחידש אליעזר בן יהודה בפרויקט החייאת העברית השאפתני שלו, והיא החליפה את המונח הקודם – ספר מילים. לא נכביר מילים כאן על בן יהודה, רק נמליץ על ביקור בחדר בן יהודה בבית האקדמיה ללשון עברית. בתמונה בן יהודה בחדר העבודה שלו עם השלט שהיה נר לרגליו – הזמן קצר, המלאכה מרובה (עוד הרבה לפני שכיתוב ושלטים נהיו לשם דבר בעולם העיצוב)…

מדלין קריפקה, יהודייה אמריקאית בת שבעים, אוספת מילונים. בתמונה, מוקפת מילונים, אוחזת קריפקה במילון הכי עתיק באוסף שלה: מילון לטיני מ-1502.

יש לה כ-20,000 כותרים, וביניהם מילונים אזוטריים ונדירים ומהדורות ראשונות.

בכל אופן, אם לחזור למילים הנשכחות של וובסטר, גם בעברית יש לנו כמובן המון מילים נשכחות ומילים שחודשו אך לא נקלטו בשפה. לא רק בן יהודה ואבן שושן המציאו מילים, גם מתרגמים נהגו להמציא לא מעט – אם משום שלא היה מונח מתאים בעברית ואם משום שאהבו להפגין את יכולתם ללהטט ולחדש בשפה: "אם לא נמצאו למתרגמים מילים מן המוכן, שענו על הצורך להעדיף את הבלתי-שגרתי, הם המציאו אותן, כלומר, יצרו תחדיש" (רחל ויסברוד, 2007. לא על המילה לבדה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 197).
אחד מהם הוא יצחק שנהר, שתרגם קלאסיקות רבות, ובין השאר הוא תרגם לראשונה לעברית, ב-1954, את הזקן והים של המינגוויי. התרגום נחשב היום למיושן מאוד – הוא מגביה את השפה ביחס למקור ומשכתב את התפילות הנוצריות המופיעות בו.
אחד התחדישים ששנהר ניסה להחדיר לשפה מופיע בספר זה. בתרגום למילה drugstore כותב שנהר: בית פֶּטֶם.
במקור:
I will bring stuff from the drug-store for your hands
בתרגומו של שנהר:
אני אביא מבית הפטם משהו למרוח בו את ידיך.

המילה פטם לא מופיעה בתנ"ך. היא מופיעה במשנה (תרומות יא, ב):

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא מָנוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה מַשְׁקִין כְּמוֹנֵי פַטָּמִים, אֶלָּא אָמְרוּ, שִׁבְעָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.

פֶּטֶם, לפי מילון אבן שושן: סממנים שונים שמפטמים בהם את הקטורת; עלי הטבק שמפטמים בהם את המקטרת.
לפי מילון בן-יהודה (תודה לרוני הפנר מהשפה העברית): פַּטָּם: [1] אדם שאומנותו לפטם – פטם של בהמות ועופות. [2] המפטם את הקטורת, רוקח, druggist.

שנהר העדיף את פַּטָּם, אף על פי שהמילה רוקֵח הייתה מוכרת ומובנת יותר והצירוף בית מרקחת כבר היה בשימוש. רוקֵח מופיע במובן שאנו משתמשים בו היום גם בתנ"ך וגם בספרים מאוחרים יותר, לדוגמה:
אֵל מארץ מוציא תרופות, וגבר מבין אל ימאס בם. לא בעץ המתיקו מים, בעבור להודיע כל אנוש כוחו. וייתן לאנוש בינה, להתפאר בגבורתו. בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת (בן סירא לח, ד-ז).

לשם השוואה, אברהם יבין, בתרגומו משנת 1994 להזקן והים, מתרגם כך:
"אני אביא משהו מבית-המרקחת בשביל הידיים שלך" ואלון אלטרס (2005) כנ"ל: "אני אביא מבית-המרקחת משהו בשביל הידיים שלך".

בית פֶּטֶם בולט מאוד בגלל הזרוּת והחריגוּת שלו, ונוסף על כך הוא אינו מובן, ודאי לא בימינו.
הדראגסטור, מוסד אמריקאי ותיק, מוכר לנו בעיקר מהספרות. כבר בתחילת המאה ה-19 היו "מזרקות גזוז" – ה-soda fountains המפורסמים – ברוב הערים והעיירות בארצות הברית, ורובן היו ממוקמות בתוך בתי המרקחת, מאחר שיוחסו לסודה תכונות מרפאות. בתקופה ההיא רקחו הפּטָמים לתוך הסודה חומרים מחומרים שונים, לרבות קוקאין, מורפיום וקנביס.

הדראגסטור החליף את הבארים השכונתיים בתקופת היובש (Prohibition) בארצות הברית והיה מקום מפגש פופולרי. בספר An American Tragedy מחליף גיבורו של תאודור דרייזר – קלייד גריפית' – את החיים עם הוריו, מיסיונרים פנטיים ועניים, בחיים הדוניסטיים ושלוחי רסן בתור מוזג סודה בבית מרקחת. הדראגסטור בכלל ומזרקת הסודה בפרט הם אנטיתזה מבעבעת וחיונית לכל מה שלא היה לו בחייו הקודמים.
מאז מזרקת הסודה זרם הרבה פחמן דו-חמצני בבתי המרקחת באמריקה, וכיום מדובר על מוסד הרבה יותר סטרילי ופחות חברתי, כמו שאפשר לראות, למשל, ביצירה של דמיאן הירסט מ-1992, Pharmacy:

ולמי שמגיע לניו אורלינס, משאת נפש ישנה שלי, מומלץ לבקר ב-New Orleans Pharmacy Museum.
התמונות מפה