חברתי יסמין, עורכת ומתרגמת המתגוררת עם משפחתה בקנדה, מתארחת בבלוג עם תרגיל בלוקליזציה ובהבדלים תרבותיים.

                    אילוסטרציה (צילום: יסמין הלוי)

היא מספרת:

השבוע שוגר אליי המייל הזה, ככתבו וכלשונו:
–––––––––––
נושא: Rav-Milim Expiration Notice 
לכבוד: הלוי יסמין
שלום רב,

תוקפו של המינוי שלך לאתר רב-מילים עומד לפוג בעוד כשבועיים.
אנו מקווים שהשימוש בו היה לשביעות רצונך, ושבכוונתך לחדשו.
חידוש המינוי נעשה בצורה מקוונת באמצעות דף ההרשמה להלן:
https://www.ravmilim.co.il/tempsec

מחלקת התמיכה שלנו תשמח לסייע בכל שאלה או בקשה, ניתן לפנות אלינו בדואר האלקטרוני ravmilim@melingo.com או בפקס שמספרו +972-3-6070401.

בברכה,
צוות רב מילים 
מלינגו
––––––––––

קראתי ככה באלכסון, בחטף, אבל פתאום הרגשתי נזופה, אולי מכווצת. עצרתי. משהו היה מרחיק ולא נעים.
אז קראתי שוב, בתשומת לב. הכול בסדר, סתם מייל קורקטי. בלתי אישי. נכון תחבירית, חסכוני. רשמי, סגור מאוד וברור מאוד, כמו גדר גבוהה עם שער ברזל נעול ושלט מאובק שאומר שהכניסה לזרים אסורה.

שאלתי את עצמי איך היו כותבים מייל כזה כאן, ומפה לשם החלטתי לעשות תרגיל באקולוגיה לשונית ולתרגם את המייל הזה סעיף-סעיף לקנדית (והשתדלתי שזה לא יישמע תרגומי מדי בעברית). התוצאה לפניכם.

נושא: מינוי הרב מילים שלך עומד לפוג: הישארי איתנו וקבלי 10% הנחה🔥🍒⏰
היי יסמין!
קשה להאמין, אבל עוד שנה חלפה, והגיע הזמן לחדש את המינוי.
השנה המשכנו לעבוד על המילון, להעשיר אותו ולשפר את האתר כדי לתת לכם חוויה מילונית קלילה ומרעננת, עם קישורים מפתיעים, חידונים ומשחקים, אטימולוגיה (כרגיל, שיאנית הטראפיק של האתר!) ומאמרים קצרצרים על השפה בעבר ובהווה ועל כל מה שחשבנו שיעניין אתכם. הרי אתם יודעים כמונו שהמילים נותנות משמעות לכל חוויה בחיים ונמצאות בכל מקום, לא רק במילון.
כל זה לא היה אפשרי כמובן בלעדיכם, קהילת משתמשי רב-מילים. השאלות, ההצעות והרעיונות שלכם הם פשוט השראה, ובזכותכם אנחנו יכולים להקדיש יותר משאבים כדי שהצוות שלנו ינסה לענות על כולם, ועוד!
אנחנו שמחים להציע 10% הנחה למחדשים מנוי אחרי שנה אחת, ו-12% הנחה למחדשים אחרי שנתיים ויותר.
היכנסי לדף התשלום באתר והצטרפי אלינו לעוד שנה של הרפתקאות – במילים מדויקות!
אם מסיבה כלשהי לא הצלחת לחדש את המנוי באתר, אל תהססי לפנות אליי במייל חוזר או בטלפון לאחד מאנשי הצוות האחרים שלנו פה, ואנחנו נעשה הכל כדי לעזור.
להשתמע,
מלינדה ממלינגו

––––––––––––––

לפני שתיוחס לי תמיכה בקפיטליזם חזירי בסגנון עדות צפונמריקה, הבהרה קלה. אני ממש לא מתה על ג'יבריש שיווקי ולא מציעה לאמץ אותו בכל מצב. כל הדיבורים על "קהילה", למשל, הם חתיכת חרטה ברטה שתוקעים פה בכל מקום אם זה שייך ואם לא. זה היה כאמור תרגיל בכתיבה, והזדמנות להאיר משהו רחב יותר שלא קשור רק לשיווק ופרסום; באותה מידה יכולתי להשוות ניוזלטרים של בתי ספר או מיילים מהעירייה, ואפילו את הדוחות מהבנק: קל לי הרבה יותר לקרוא את אלה הקנדיים, למרות שהם באנגלית.

הנקודה הוא שבעברית, השפה שנחשבת מתאימה לשימוש ציבורי היא משום מה יבשה וגרומה. לא מאוד מפתיע אותי שאנשים שעוסקים בשפה העברית השקיעו תשומת לב בציות לתקניות נוקשה ושבלונית והגיעו לנוסח שצומצם ויובש עד שהפך לאבקה (המצב בדף הפייסבוק חסר ההשראה של המילון, עם פוסטים בניחוח גפילטע פיש ותמונות גנריות, מרמז שמדובר בגישה כללית). באנגלית, לעומת זאת, הקונבנציה קצת יותר קלילה ופרחונית, עם טון שמדבר בגובה העיניים ונשמע ידידותי (בלי למשל פנייה ל"הלוי יסמין" כאילו זו קריאת שמות בכיתה), לפעמים בכל מחיר ובאופן מאולץ ולפעמים לא, אבל בדרך כלל אפשר לדמיין שנמצאת מאחוריו מישהי כמוני שכתבה אותו.

כך שלא מדובר פה בהמלצה להתחנחן ולהצטעצע. זו הזמנה לכל מי שכותבת מיילים רשמיים, או הודעות קבוצתיות, או טקסטים שיווקיים או מינהליים ואפילו משפטיים! לזכור ששפה נכונה וטובה לא צריכה להישמע מנוכרת ומיושנת כמו המורה רגינה. אפשר לכתוב בשפה רכה, מזמינה, אנושית ורגילה. שפה מדוברת זה לא פויה. טקסט ידידותי אינו פרצה קוראת לגנב. קצת הומור טוב לב לא מעיד על חוסר מקצועיות. קצת השקעה בלקוחות עוד לא הרגה אף אחד, וקצת נימוס וחיוך במקום להוריד פקודות זה סתם יותר נעים.

בהצלחה!