אחרי הפסקה של שנה ודילוג על סיכום שנת 2023, הבלוג חוזר ללהג על עניינים שלא ברומו של עולם, למרות העובדה המצערת שהמצב בכי רע. עוד מ־2013, לפני שזה נהיה אופנתי (🙂), עקבתי פה אחרי מילות השנה בעולם הדובר אנגלית. לכל הרשומות הקודמות לחצו כאן.

בחזית שלנו, האקדמיה ללשון העברית התחילה לבחור במילת השנה לפני שנים אחדות ולבקש מהציבור לתת משוב ולהצביע. השנה התחוללה סערה זוטא כשרבים מהמגיבים ברשת הציעו את המילים הפקרה, מחדל ועִסקה. האקדמיה החליטה לגלות "אחריות ציבורית" ו"ממלכתיות", סירבה לכלול אותן, הגולשים זעמו ומחו והאקדמיה הורידה מאז את הפוסטים על מילת השנה מדף הפייסבוק השוקק שלה. מאמר המערכת של הארץ מ־10 בינואר 2025 היטיב לנסח את הסוגיה בכותרת: מילת השנה: התקרנפות, וכתב:

לפעמים די במילה אחת לספר סיפור שלם, והחלטות האקדמיה ללשון העברית מספקות הצצה לעתיד שאליו חותרים נתניהו ועוזריו: טיהור השיח הציבורי והשפה בכלל מביטויים ביקורתיים כלפי השלטון. למה לדבר על הפקרה, כשאפשר להגיד במקומה "אחריות"? ולמה "עסקה", שבעיני נתניהו ושריו נתפשת ככניעה לחמאס, אם אפשר להריע ל"גבורה"? 

***

מילת השנה של מילוני אוקספורד לשנת 2024 היא Brain rot. רֶקֶב מוח, או ריקְבוֹן מוח – השפעת האינטרנט על חיינו, תוצאה של גלילה מופרזת ברשתות החברתיות – הוא מצב של ירידה מנטלית ואינטלקטואלית הנובעת מצריכת יתר של חומרים ירודים ובלתי מאתגרים. התופעה גורמת גם לתשישות, יכולת ריכוז מופחתת וירידה קוגניטיבית. היא מובילה לקשיים בארגון מידע, בפתרון בעיות, בקבלת החלטות וביכולת לשלוף מידע.

הנרי דיוויד ת'ורו היה הראשון שהשתמש במונח, וככל הנראה אף טבע אותו ב־1854 בספרו המפורסם וולדן: חיים ביער, שבו הוא מעלה על נס את החיים הפשוטים באחו (חרף גיחותיו [לכאורה] לבית אמא לכביסה וסנדביצ'ים). ת'ורו התריע נגד ההעדפה הרווחת לרעיונות פשוטים ופשטניים על פני רעיונות מורכבים ונגד דיכוי הנטייה הטבעית שלנו לסקרנות ופליאה. הוא כתב:

[…] Why level downward to our dullest perception always, and praise that as common sense? While England endeavours to cure the potato-rot, will not any endeavour to cure the brain-rot, which prevails so much more widely and fatally? x

על שום מה נשפיל את עצמנו תמיד עד לתפיסתנו הנבערת ביותר ואף נהַלל אותה בבחינת השכל הישר והרגיל? […] בעוד אנגליה שקוּדה על מציאת תרופה לרקבון תפוחי־אדמה, האם לא יימצא מי שיתעורר למצוא תרופה לרקבון־המוח – מחלה מסוכנת זו, הנפוצה הרבה יותר?

(בתרגום ראובן אבינעם, מוסד ביאליק, 1962, עמ' 307. תודה לר"מ על הציטוט)

תרופת נגד למגמה זו, לכאורה לפחות, מבטא הפועל rawdog, מילת השנה של American Dialect Society. במקור הכוונה הייתה ליחסי מין בלי קונדום. המשמעות הורחבה ל"התכלבוּת" כללית – לעשות משהו בלי הגנה, הכנה או נוחות, למשל לשתות קפה שחור או לחלופין – לנועזים – להתחיל את היום בלי קפה בכלל. טרנד הטיקטוק המוביל בעניין זה הוא טיסות. אנשים, בעיקר גברים, יוצאים לטיסות ארוכות בלי שום דבר שינעים את זמנם. הם לא צופים בסרטונים, לא קוראים או משחקים בטלפון, לא מנמנמים (!), לא מאזינים למוזיקה או לפודקאסטים. פשוט בוהים. המחמירים מתנזרים גם מאוכל, שתייה ושירותים. לא ברור אם הם חושבים על משמעות החיים במשך השעות האלה או מפצחים את סודות היקום. האם בניקוי דיגיטלי, מיינדפולנס ומדיטציה עסקינן או שמא בטמטום לשמו? האתגר כבר הפך לתחרותי, הזדמנות להוכיח סיבולת ומשמעת עצמית. אלא שמומחים מזהירים מפני הסכנות: התייבשות ופַּקֶּקֶת!

***

מהמילים החביבות עליי היא unserious. היא הגיעה למקום הראשון בקטגוריית המילים עם הסיכוי הכי גבוה להצליח של American Dialect Society. זו כמובן לא מילה חדשה. השימוש הראשון נרשם סביב 1655, אבל היא צברה פופולריות ומשמשת כדי לבטא זלזול סרקסטי ומתנשא.

היא מזכירה לי את המילה unbeautiful מאחד השירים האהובים עליי של א' א' קאמינגס (על קאמינגס כתבתי גם פה) על נשות קיימברידג' (כפי שאני מכנה ביני לבין עצמי קבוצת שכנות בבניין):

the Cambridge ladies who live in furnished souls
are unbeautiful and have comfortable minds
(also, with the church's protestant blessings
daughters,unscented shapeless spirited)
they believe in Christ and Longfellow, both dead,
are invariably interested in so many things—
at the present writing one still finds
delighted fingers knitting for the is it Poles?
perhaps. While permanent faces coyly bandy
scandal of Mrs. N and Professor D
…. the Cambridge ladies do not care, above
Cambridge if sometimes in its box of
sky lavender and cornerless, the
moon rattles like a fragment of angry candy

 

קשה לתרגם את קאמינגס לעברית, וקשה להעביר את התחילית un בצורה לא בנלית.

אורי הולנדר תרגם כך:

הולנדר בחר להביע את המילה הלא שגורה unbeautiful בהמצאה חדשה משלו – בִּלְתִּיָפוֹת, וכך להעביר משהו מרוחו של קאמינגס וסגנונו הייחודי. בעיניי היה אפשר גם לכתוב בלתי יפות. בהקשרנו, אם כן, בלתי רציני, או בתמצית: בלתי.

***

ואם כבר טראמפ, שהוא ורוחו מככבים כבר שנים במישרין או בעקיפין ברשומות של מילות השנה (פייק ניוז, covfefe או הפייבוריטית שלי: עובדות אלטרנטיביות), אנחנו רואים מונח חדש שמשמש בעיקר לתיאור יחסה של התקשורת לטראמפ: sane-washing (על כל מיני סוגי "וושינג" או טיוח כתבתי כאן). סֵיין־וושינג: פרקטיקה של שיטוח רטוריקה פוליטית קיצונית או ניסוח מחדש של רטוריקה כזאת, כדי להלבין ולהכשיר אותה. במילים אחרות, לקחת רטוריקה מטורללת, מוטרפת, ולהציג אותה כשפויה. דוגמאות בולטות הן אמירות של טראמפ על מהגרים לא חוקיים שייכנסו לכם למטבח וישספו את גרונכם או על בנכם האהוב שילך לבית הספר, יעבור בו ניתוח התאמה מגדרית ויחזור בתור בת. הטענה היא שעיתונים מרכזיים לא מדווחים על אמירות כאלה בכלל או מדווחים אבל מנסחים את הדברים מחדש, מוסרים סיקור ניטרלי וכללי כמו "טראמפ הביע את התנגדותו ל…" או מנסחים בקוהרנטיוּת ניסוחים לא הגיוניים. סיין־וושינג מנרמל את האמירות האלה וגורם להן להישמע לגיטימיות. החוקר והעיתונאי בריאן קלאס קורא לתופעה הבנליות של השיגעון. ברור שלא מדובר רק בעיתונות גרועה, אלא במידע כוזב שמעמיד את הדמוקרטיה בסכנה אמיתית.

הניו יורקר באמירה אירונית, נטולת סֵיין־וושינג, על שאיפותיו האימפריאליסטיות של טראמפ:

***

מילת השנה של האקונומיסט לשנת 2024 היא קקיסטוקרטיה: שילוב של שתי מילים ביוונית: קקיסטוס (kakistos), הגרוע ביותר, וקרטיה (kratia) – שלטון. מדובר בשלטון הגרועים ביותר, כאשר השולטים הם האזרחים הכי פחות קומפטנטים בחברה – הכי פחות כשירים ומוכשרים. הסופר והמשורר האנגלי תומאס לאב פיקוק טבע ככל הנראה את המונח ב־1829 כאנלוגיה לאריסטוקרטיה – שלטון האזרחים הטובים ביותר (aristos: הטובים, האמיצים והישרים ביותר). נראה שיש קשר בין kakistos (הכי גרוע) ו־kakos (גרוע) ובין השורש kakka (💩). החיפושים בגוגל אחר משמעות המונח הרקיעו שחקים אחרי בחירתו של טראמפ לנשיאות בפעם השנייה, אבל אין ספק שקקיסטוקרטיה היא משהו שצריך להדאיג גם את שאר העולם. אזכיר גם בסוגריים את מועצת הקקיסטוקרטים (כפי שאני מכנה אותם [שוב: ביני לבין עצמי, ראו לעיל. שם, שם]) – חבורת הגברים החוזרים מבית הכנסת הסמוך כשאני מוציאה את הכלבה בבוקר, נעמדים ב"דיסקרטיות" לבדוק אם אני אוספת או לא (ספוילר: כן). אחד מהם קשר איתי שיחה באיזה בוקר, וכשהזכרנו את מצבו העגום, המקוּקה, של הדשא, הוא אמר לי: אנחנו יודעים שאת אוספת.

***

לסיום, אנרגיית X גדולה היא תבנית לשונית רבת פוטנציאל. מונח שאני צופה לו עתיד מזהיר הוא Big coochie energy (או Big pussy energy), המבוסס על Big dick energy (שכבר הזכרתי כאן) ועל main character energy – אנרגיה של ביטחון עצמי שבן אדם משדר, משל היה דמות מרכזית בסיפור. בסרטון למטה ג'סיקה ויליאמס הנהדרת (מהסדרה המומלצת שרינקינג עם הריסון פורד) מדגימה.

@lilfu24

#shrinking #appletv #mantra #youcandoit

♬ It’s Called: Freefall (Sped Up) – Rainbow Kitten Surprise

מי ייתן ונראה בשנת 2025 את חזרת כל החטופות והחטופים לביתם, את סיום המלחמה, הסבל וההרג המיותרים, מי ייתן ושנה זו תביא עימה תקווה, מזור וחיים לכול.

ינואר 2023 הוא זמן טוב לסכם את שנת 2022 בראי המילים והביטויים שעיצבו ושיקפו את מצב הרוח בעולם, את רוח הזמן ואת הלכי המחשבה שלנו.

קישור לרשומות קודמות שלי על מילת השנה כאן. קישור לרשומה בבלוג המעולה של עמיתתי שלומית עוזיאל על מילות השנה בעברית ובאנגלית כאן.

מילוני אוקספורד הזמינו לראשונה השנה את הציבור להצביע למילת השנה מתוך שלוש אפשרויות:

metaverse

IStandWith#

Goblin mode.

רוב מכריע, 93 אחוז מהמשתתפים, בחר במצב גובלין. הכוונה בהתגבלנות, מילה שמסכמת יפה את שנת 2022, את עייפות הציבור מהמגפה ומוראותיה, היא להתכנסות, לבחירה מודעת ולא מתנצלת בעצלוּת והפניית גב למוסכמות חברתיות של לבוש נאות, התנהגות ראויה ועמידה בסטנדרטים של הרשתות החברתיות. במילים אחרות: טרנינג, בלגן ורביצה במקום קימה בחמש בבוקר, שתיית מיץ ירוק וריצה בפארק.

גובלין, שדון גמדי ערמומי וגרוטסקי, לעיתים קרובות נבזי וחורש רעות, הופיע לראשונה במאה ה־12 ככל הנראה, כאשר פקד את העיר אוורה (Évreux) שבאזור נורמנדי. המיתולוגיה המערבית מלאה גובלינים מכל מיני סוגים, ומה שמבדיל אותם מיצורים על־טבעיים אחרים אינו רק המראה החיצוני שלהם, אלא אהבתם למקומות סגורים. רבים מהגובלינים הראשונים היו שוכני מערות ובהמשך הם תוארו כיצורים המקננים בבית פנימה.

כיילב מדיסון כותב באטלנטיק שהיכולת להיכנס למצב גובלין הייתה התפתחות הכרחית שטראומת הקורונה חוללה. עכשיו, כשאנו מגיחים מן המערות שלנו אחרי תרדמת החורף הארוכה, הגובלינים הפנימיים אורבים לנו בתוך תוכנו ומפצירים בנו לחזור פנימה. מדובר במצב אותנטי ומזכך, הוא אומר, המאפשר לנו להיות מי שאנחנו באמת, הרחק מעין הציבור. התגבלנות משמעה למעשה "להישאר בבית ולהתנהג מוזר".

***

Gaslighting, מילת השנה של מילון מרים ובסטר, לקוחה כזכור מהסרט Gaslight, "אורות הגז", משנת 1940, שהתבסס על מחזה באותו שם.

גזלייטינג, לפי מרים ובסטר, או גִזלוּת דעת – לפי התחדיש של האקדמיה, הוא מניפולציה פסיכולוגית של אדם, המתפרשֹת בדרך כלל על פני תקופה ממושכת, ואשר גורמת לקורבן לפקפק במחשבות שלה/שלו, בתפיסת המציאות או בזיכרונות שלו/שלה. גזלייטינג מוביל לבלבול, אובדן הביטחון והערך העצמיים, חוסר ודאות של הקורבן באשר ליציבותו הנפשית או המנטלית ותלות בַּתוקף. בשנים האחרונות הפרקטיקה רווחת ומחלחלת לכל תחומי החיים, בין השאר הודות לטכנולוגיות ושלל ערוצים המאפשרים הטעיה, הונאה והולכת שולל.

מדובר במנגנון רב עוצמה המשמש מתעללים במערכות יחסים זוגיות, פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל ואף אנשי מקצוע בתחום הרפואה, המבטלים תסמינים או חוליים של מטופלים או ממעיטים בערכם. נשים הן הסובלות העיקריות מגזלייטינג רפואי, בבחינת: "זה הכול בראש שלָּך". מחקרים מראים שרופאים נוטים להתייחס בביטול לתלונות של נשים יותר משל גברים ושהן נאלצות לחכות זמן רב יותר עד שמאבחנים אצלן מחלות.

***

מילת השנה של מילון קולינס היא Permacrisis – משבר פרמננטי, קבוע, תקופה מתמשכת של אי־ודאות וחוסר ביטחון. המונח לוכד את התחושות הקשות שליוו בני אדם רבים בעולם במהלך שנת 2022. לדברי הארייט שרווד מהגרדיאן: רק משבר־עַד מצליח לתאר את המצב הנוכחי – ברקזיט, קוביד, מלחמה, אסונות אקלימיים, כלכלה כושלת, אי־יציבות פוליטית, אי־ודאות גלובלית ותחושה של אבדון ממשמש ובא.

***

מילים נוספות שבלטו השנה:

התפטרות שקטה – Quiet quitting. במקום להתפטר, עובדים ועובדות נשארים במקום העבודה אך אינם עושים מעל ומעבר ואינם רוצים להיות חלק מהתרבות המציבה את העבודה בראש ותובעת עבודה כל יום כל היום. קאל ניופורט מהניו יורקר ממפה בראי דורי את הניסיון להגדרה עצמית שאינה סינונימית לעבודה, וטוען שהתפטרות שקטה היא תופעה המאפיינת בעיקר עובדי ידע (knowledge workers) מקרב דור ה-Z (ילידי 1997 עד 2012), שמנסים למעשה להגדיר מחדש את מקומה של העבודה בחייהם. שחיקה, חוסר איזון בין עבודה לפנאי, שעות עבודה ארוכות ושינויים בסדר העדיפויות בעקבות המגפה הכלל־עולמית מובילים רבים לחשב מסלול מחדש.

ספורט־וושינג, sportswashing, "טיוח ספורט", פרקטיקה של שימוש בספורט – על ידי יחידים, קבוצות, תאגידים או ממשלות – כדי "לכבס" את תדמיתם ולתת לגיטימציה לעוולות ולהפרות זכויות אדם. התופעה הלא חדשה בלטה השנה במונדיאל. קטאר, המארחת, הואשמה בספורט־וושינג שנועד להסיט את תשומת הלב מיחס המשטר לנשים ולהט"ב, לזכויות אדם ולניצול המזעזע של מהגרים.

הבחירה של קטאר לארח את גביע העולם בכדורגל נועדה לא רק למירוק משטרה האוטוריטרי בעיני העולם, אלא גם כדי לספק לבעלות בריתה במערב צידוק לתמיכתן המתמשכת בה.

סוגים אחרים של טיוח הם גרינוושינג – גיבוש תדמית ציבורית של התנהלות סביבתית נאותה כדי להסתיר היבטים של פגיעה בסביבה או בעובדים ; פינקוושינג – קידום זכויות להט"ב כדרך לטייח אלימות כלפי מדינות, קהילות או עמים אחרים, פרקטיקה שישראל מואשמת בה לא פעם; ווק־וושינג (woke-washing) – טקטיקה שיווקית שבה חברות ועסקים מעמידים פנים "חברתיות" – למשל קידום נשים, קידום בני אדם לא־לבנים ונקיטת פעולות למען שוויון וצדק חברתי, אך בפועל, בתוך הארגון, הם מתנהלים בדרכים לא אתיות.

***

למקום הראשון בקטגוריית היופמיזם של השנה של American Dialect Society הגיע המונח special military operation, מבצע צבאי מיוחד – מונח מכובס לפלישה הרוסית לאוקראינה. למקום השלישי הגיעה המילה "קמפינג" – לשון נקייה להפלה בעידן שאחרי רו נגד וייד בארצות הברית. התופעה הזאת של שימוש במילת קוד, שגיאות כתיב מכוונות, השמטת אות והחלפתה בכוכבית, למשל, שׂיכּוּל אותיות או אמוג'ים נקראת Algospeak – שילוב של אלגוריתם ודיבור – מונח שהגיע לרשימת מילות השנה של מילון קולינס.

אלגו־ספיק, השיחדש האלגוריתמי, רווח יותר ויותר ברשתות החברתיות – ובעיקר בטיקטוק – ומטרתו לעקוף טכנולוגיות ניטור וצנזורה, לחמוק מתחת לרדאר של הבינה המלאכותית. אנשים המעלים פוסט שעלול להימחק או לגרור חסימה מהרשת החברתית עשויים להימנע משימוש במילים "אסורות". האסטרטגיה משמשת פעילי זכויות אדם, קבוצות מופלות בבואן למחות על אפליה והדרה, אבל גם גזענים, סוחרים בנשים, פדופילים, מתנגדי חיסונים ועוד כהנה וכהנה.

מרגע שביטל בית המשפט העליון את פסיקת רו נגד וייד, קרי את ההגנה החוקתית על הזכות להפסקת היריון, הוצפו הרשתות החברתיות בהצעות לקמפינג – שם קוד להצעות עזרה למי שאינן יכולות לעבור הפלה במדינה שלהן.

אלגו־ספיק הופיע גם בהקשר של פלישת רוסיה לאוקראינה, לדוגמה כרזות שעשו שימוש במונח "לא חי" (unalive) כדי שלא לכתוב "נהרג" ו"חיילים" באותו משפט. דוגמה נוספת היא שימוש בספרות 6/4 (ארבעה ביוני) לציון הטבח בכיכר טיין־אן־מן בבייג'ינג בשנת 1989, בשל הפיקוח הסיני על אזכורים של האירוע החמור שנהרגו בו רבבות מפגינים.

מצד אחד, ניטור התכנים אמור להגן על המשתמשים מתוכני שנאה, אלימות, גזענות, מידע כוזב, ניצול קטינים, פעילות לא חוקית וכן הלאה. בין אפריל ליוני 2022 הוסרו 113 מיליון סרטוני וידאו מטיקטוק. מן הצד האחר, הסכנה לחופש הביטוי ברורה, רבות מההפרות לכאורה שייכות לתחום האפור והניטור מופרז ולעיתים קרובות שרירותי.

דוגמה טובה לכך היא קאליל [כך הוא מבטא את שמו] גרין, המכנה את עצמו היסטוריון של דור ה־Z. גרין סיים לא מזמן את לימודיו בְּייל והיה יו"ר מועצת התלמידים השחור הראשון בתולדות האוניברסיטה. הוא מעלה סרטונים על נושאים היסטוריים ואקטואליים, מאיר את תרומותיהם של אמריקאים שחורים ועוסק בסוגיות של גזע ושוויון. גרין סיפר שכאשר הכין סרטון על טיוח (whitewashing) מורשתו של מרטין לותר קינג, הוא נאלץ להשתמש באלגו־ספיק ולכתוב, לדוגמה, Ku K1ux K1ann3r במקום Ku Klux Klanner, כדי שהאפליקציה לא תמחק את הסרטון.

***

לסיום וכמחווה למלכה אליזבת, שהלכה לעולמה השנה, נאחל ש־2023 תהיה קצת פחות annus horribilis.

בשנת 2017, במלאת אלף שנה להכתרתו של קנוט (Canute) הוויקינג למלך אנגליה, הנפיקה המִטבעה המלכותית של בריטניה מטבע של חמש לירות סטרלינג עם דמותו מצד אחד ודמותה של המלכה אליזבת השנייה זצ"ל בצידו השני.

קנוט הגדול נולד בדנמרק בשנת 995 ומלך על אנגליה, דנמרק ונורווגיה. האגדה מספרת שהוא הציב את כס מלכותו מול הים וציווה על הגלים לסגת. וציווה וציווה. אך הגלים לא שעו לו, הים גאה והמלך נרטב.

במשך שנים סבל קנוט מיחסי ציבור גרועים, ושמו עדיין מוזכר כדוגמה לגאווה ולתחושת כול־יכולוּת. אלא שקנוט לא התיימר להסיג את הגלים. בתגובה לדברי חנופה מצד אנשי חצר ומלחכי פנכה אחרים על היותו מלך דגול כך כל עד שגם הים סר למרותו, רצה קנוט להוכיח שהוא אינו שולט באיתני הטבע וכי עוצמתו היא כאין וכאפס לעומת זו של האל. לאחר שנרטב עד לשד עצמותיו, קם המלך על רגליו והכריז:

יֵדע כל אדם מה ריק ועקר כוחם של מלכים, כי אין ראוי לשם מלך זולתי האל, אשר לו נשמעים השמיים והארץ והים, ככתוב בתורת הנצח._^*
Let all men know how empty and worthless is the power of kings, for there is none worthy of the name, but He whom heaven, earth, and sea obey by eternal laws (Historia Anglorum)

לא מפתיע אם כן שקנוט נהנה עד היום מאזכורים רבים בשיח התרבותי והפוליטי, ושמו עולה תכופות בדיונים על יכולת הפעולה של שחקנים פוליטיים יחידים: האם יש להם כוח או שמא הם רק נסחפים על ידי כוחות גדולים וחזקים מהם. במילים אחרות, האם הם מסוגלים לעצור את הגלים – גלי אינפלציה, קיצוצים, הגירה, עליית מפלס פני הים, משבר האקלים ועוד – או רק להיסחף בים.


לדוגמה:

• קנוט ניסה לעצור את הגלים; דיוויד קמרון ניסה לעצור את מורת הרוח בתוך מפלגתו ומחוצה לה. שניהם נכשלו.
• אירופה חייבת לגבש עמדה בעניין האתגר הניצב לפתחה. הגירה איננה פלישה. אם נתבונן בהיסטוריה, בדמוגרפיה, בכלכלה, במשבר האקלים ועוד, נבין שההגירה אינה עומדת להיעלם. כל טענה אחרת משמעה לאמץ את עמדת החצרנים של קנוט, שהפצירו במלכם לעצור את הגלים.
• ולהבדיל, מצידה השני של הקשת הפוליטית: בכל הנוגע להצלחתה של אנגליה למנוע את כניסתם של מהגרים לא חוקיים, אנחנו כמו המלך קנוט שניסה לעצור את הגל.
• הבחירה באפיפיור פרנציסקוס מסמלת שינוי בלתי נמנע: בלתי אפשרי שהכנסייה לא תושפע מהשינויים המתחוללים בעולם. "המלך קנוט לא הצליח לעצור את הים; רומא אינה יכולה לעצור את השינוי".
• ב־8 בנובמבר 2022, בבחירות אמצע הקדנציה, היה זה שילוב של הכלכלה והזכות להפלה שהצילו, יש לקוות, את ארצות הברית – ואת העולם – מכהונה נוספת של דונלד טראמפ. מיליוני נשים – לטיניות, שחורות, צעירות, קשישות, לבנות, מערים גדולות וקטנות – יצאו להצביע לדמוקרטים. בניגוד למלך קנוט, נשות אמריקה עצרו את הגל הרפובליקני שאיים להטביע את הדמוקרטיה האמריקנית.

מאמר מערכת של הגרדיאן משנת 2014 קורא לחלץ את המלך קנוט מחשכת ימי הביניים ולהשיב לו את מקומו הראוי בהיסטוריה כמלך טוב, שהיה נוצרי מאמין, השכין שלום והצליח להשליט יציבות יחסית. זו גם הסיבה שברשימת ההנחיות לכותבים ממליץ העיתון על הכתיב המסורתי Canute ולא Cnut, כפי שמופיע במקורות מסוימים, למען לא יהיה כְּפֶסַע משגיאת הקלדה לא ראויה, והמבין יבין.

גם כללי הסגנון של השבועון אקונומיסט מתייחסים לקנוט:

אל תביאו את קנוט כדוגמה למנהיג אומניפוטנטי בעיני עצמו ואל תרמזו שהוא הופתע לגלות שכפות רגליו רטובות.



ובאשר למלך אנגליה החדש, צ'ארלס השלישי, עיתון ניו זילנדי (Stuff) מבטא את תחושתם של רבים בכותבו שבכל הנוגע לעתיד המונרכיה, צ'ארלס איננו קנוט. בהשוואה לאימו אליזבת, צ'ארלס מתכנן ככל הנראה להיות קצת יותר דעתן. הכתבה מצטטת את וולטר בג'ט שכתב ב־1867 שלמונרך הבריטי יש שלוש זכויות עיקריות: הזכות לייעץ, הזכות לעודד והזכות להזהיר. אין ספק שצ'ארלס יממש את שלושתן.

המלכה אליזבת, לעומת זאת, הייתה, כפי שהיטיב לתאר הגרדיאן בסקירה שכתב על עונה 4 של הכתר, שם גילמה את אליזבת אוליביה קולמן הנפלאה, יותר קנוט מאשר "מִשְלִי בריטניה"; היא לא שלטה בגלים, אלא ניסתה לעצור אותם.

* תודה לחברים בפורום אג'נדה על עזרתם בתרגום הציטוט.

** תודה לשחר על הרעיון לרשומה ועל ההשראה.

כמו בשנת 2020, גם מילות השנה של 2021 (לרשומות מהשנים הקודמות על מילות השנה ראו פה) קשורות בעיקרן לקורונה שאינה מרפה מן העולם. מילת השנה של מילוני אוקספורד לשנת 2021 היא הגרסה ה"חמודה" והשובבה של המילה חיסון: vax. בהכרזה נאמר ש-vax הִזריקה (!) את עצמה לזרם הדם של השפה האנגלית. לפי משחק מילים אחר, של הניו יורק טיימס, "מילת השנה של אוקספורד לשנת 2021 היא זריקה בזרוע" (a shot in the arm – זריקת עידוד).

מהמילה "וקס" נגזרים כמובן גם האנטי־וקסרים המושמצים, שמעניין לציין שנולדו ממש עם פיתוח החיסון הראשון ב-1796. אדוארד ג'נר, מי שהמציא את החיסון לאבעבועות שחורות, כתב בשנת 1812:
The Anti-Vacks are assailing me … with all the force they can muster in the newspapers
(מתנגדי החיסון תוקפים אותי בעיתונות בכל הכוחות שהם מצליחים לגייס לעזרתם).

בתמונה: אן דיוויס, חולה באבעבועות שחורות, עם קרניים – תופעת לוואי ידועה של חיסונים באשר הם – חריטה של ויליאם וולנות', 1806. הדימוי, אחד מרבים, שימש את ד"ר ויליאם ראולי, ממתנגדיו הבולטים של ג'נר, בפשקווילים שהפיץ נגד החיסון. הוא הציג בהם את תופעות הלוואי – האמיתיות והמדומיינות – של החיסון החדש.

בקצרה, גם מתנגדי החיסונים, שמשנות השמונים מאויתים ב-x או שניים ולא ב-ck, יכולים להתהדר במורשת ארוכת שנים.

גם במרים ובסטר לא הרחיקו לכת השנה ונשארו בשדה הסמנטי של מגפה, pandemic, מילת השנה ל-2020, והכריזו על חיסון, vaccine, כמילת השנה ל-2021.

למקום הראשון ברשימה המורחבת של מרים ובסטר, הכוללת עשר מילים, הגיעה המילה insurrection, הפיכה, התקוממות – הכוונה היא להסתערות על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021. זו גם מילת השנה של ה-ADS, אמריקן דיאלקט סוסייטי. מרים ובסטר מציינים שמילים נוספות שעוררו עניין בעיצומה של הפלישה לקפיטול ואחריה היו קוּ דֵטָה (coup d’état) ומהומות (riot), אבל insurrection הייתה המילה שרוב הפרשנים, הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת השתמשו בה.

למקום הרביעי בעשירייה זו הגיעה המילה nomad, נווד, ששיעור המחפשים אותה במילון עלה בכמעט 5,000 אחוז בשנת 2021, הודות לסרט ארץ נוודים ולשלושת האוסקרים שהוא גרף, ובצדק רב.

במקום השמיני ברשימה זו המילה cisgender, סיסג'נדר, המציינת אדם שזהותו או זהותה המגדרית תואמת את המין הביולוגי שלו או שלה, כלומר המין שהוא או היא נולדו עימם. המילה מורכבת מהתחילית הלטינית cis, באותו צד, ומהמילה ג'נדר – מגדר. שני אירועים הובילו לעלייה מסיבית בחיפושים אחר משמעות המילה: האחד, טור דעה של סטודנט באוברלין קולג' באוהיו, שכתב נגד הגעתם של "גברים סיסג'נדרים" לתקן הסקות במגורים המיועדים לסטודנטיות טרנסג'נדריות, והשני – סרטון גיוס ל-CIA, סוכנות הביון של ארצות הברית. שני הפרסומים גררו לעג רב וגינוי מהצד הימני של המפה הפוליטית והואשמו במוּערוּת (להלן).

בסרטון של ה-CIA, שרק טובי המוחות האמריקאיים היו יכולים להגות, מככבת סוכנת ממוצא לטיני, שמעידה על עצמה שהיא מילניאלית סיסג'נדרית המאובחנת בהפרעת חרדה מוכללת ואף סובלת מתסמונת המתחזה. הסרטון המשונה, בלשון המעטה, שנועד לגייס צעירים וצעירות לשורות הארגון, הוא פרודיה מטורפת על תרבות ה-woke האמריקאית או לחלופין – אם משמיטים ממנו את כל האזכורים ל-CIA – הוא בעצם שיר של אמנדה גורמן (סליחה, אמנדה, את נהדרת!). הכותבים אף הגדילו לעשות וקראו ליצירה Humans of CIA, כדי להדגיש את הפן האנושי, או ה"אנושי", של סוכנות הביון וגם על משקל Humans of New York (בלוג הצילום הפנומנלי של ברנדון סטנטון, שמנסה להרבות טוב בעולם ואף מגייס בהצלחה רבה כספים למטרות חשובות).

הביקורת על הסרטון מגורמים לא-שמרניים מצביעה על האירוניה הגלומה בניסיונותיו של ארגון שנבנה מרמיסת זכויות אדם ברחבי העולם, מפשעי מלחמה, מעינויים ומהתנקשות בראשי מדינות לגייס נשים וגברים מתוך אותן קהילות שהוא הרס.

הביקורת מגורמים שמרניים טוענת, כאמור, שהסרטון הוא דוגמה קיצונית לתעמולת ה-woke או המוּערוּת. למילה woke, המופיעה גם היא בעשיריית מילות השנה של מרים ובסטר (וכבר כתבתי עליה ברשומות מילת השנה קודמות), אין תרגום "רשמי" לעברית. היא בדרך כלל מופיעה כך: woke, תרבות ה-woke וכן הלאה, אך אפשר גם לראות את החלופה – המצוינת לדעתי – מוער (גם אם בעיקר במחוזות העיתון "הארץ" לעת עתה).

למשל:

"שלושתם, ביחד ולחוד, הם בדיחה על העידן הנוכחי בו בני העשרים ומשהו, מילניאלים ובני דור ה־Z, מכתיבים את הדיעות הנכונות וההתנהגויות הראויות. הם כל כך מוערים (Woke) שבלתי אפשרי להיות תקין במחיצתם – למרות שלמען האמת, הערכים הנכונים מעניינים אותם אולי רק טיפה פחות מאינסטגרם" (גילי איזיקוביץ, הארץ, 17/4/2021).

או:

"אינטלקטואלים בולטים בצרפת שאבו עידוד מדברי הפוליטיקאים במאבקם נגד מה שהם רואים כהדבקה שיצאה משליטה בתפיסות שמאל 'מוערות' (woke) תוצרת הקמפוסים בארה"ב, ו'תרבות הביטול' (cancel culture) שהיא תוצר שלהן" (הארץ, 12/2/2021. תרגום מאמר מהניו יורק טיימס).

כך או כך, על המילה woke, שמשמעה ערנות ומודעות לעובדות וסוגיות הקשורות לחוסר צדק חברתי ולאי-שוויון גזעי, עבר תהליך דומה לזה שעבר על מילים כמו "פוליטיקלי קורקט" או "יפה נפש" – הן מסמנות בדיוק את ההפך ממשמעותן המקורית, בעיקר מפיהם של אלה שאינם מודעים למידת אי-המוערות שלהם או גאים בה.

ה-ADS, האגודה האמריקאית לשפה, נוסדה ב-1889, והיא עוסקת בחקר השפה האנגלית בצפון אמריקה ובחקר שפות אחרות או דיאלקטים אחרים המשפיעים עליה או מושפעים ממנה. מלבד מילת השנה (insurrection כמוזכר לעיל), החוקרים, הבלשנים, המילונאים והחברה' הטובים של האגודה מצביעים בעוד כמה קטגוריות ובוחרים בהן את המילים הבולטות של השנה החולפת. השנה נוספה הקטגוריה החדשה PANDEMIC-RELATED WORD OF THE YEAR, והמילה שנבחרה בה ברוב קולות היא boosted – מי שקיבל חיסון בוּסטר לקורונה.

בקטגוריה "מילת השנה היצירתית ביותר" זכתה ברוב קולות Fauci ouchie – שם חיבה מתחרז ומתיילד לחיסון נגד קורונה (על שם אנתוני פאוצ'י ואאוץ'-כואב בשפתם של ילדים).

בקטגוריה החביבה "היופמיזם (לשון נקייה) של השנה" זכתה unalive, חלופה נקייה ל"התאבדות" – שמטרתה לעבור את מסנני הצנזורה של הרשתות החברתיות. המילה רווחת במיוחד בקרב דור ה-Z (ילידי 2012-1997), ובעיקר בטיק טוק, וסרטונים העוסקים בהתאבדות וברצון למות זוכים לפופולריות גואה.

בקטגוריית המילה השימושית ביותר זכתה hard pants ברוב הקולות. הכוונה מילולית מאוד ולא מטפורית: מכנסיים מבד קשיח, בלי גומי, עם רוכסן (או כפתורים), ההפך המוחלט ממכנסיים רכים – קרי מכנסיים מבד רך ונעים עם גומי במותן או במילים אחרות: טרנינג! – הבחירה האופנתית המועדפת על רוב האנשים העובדים בבית מפאת המגפה.

רייצ'ל טשג'יאן, עיתונאית אופנה במגזין GQ, כתבה כבר ב-2020 שאנחנו חיים בעידן הטרנינג ואין דרך חזרה. מבחינתה מדובר במהפכה של ממש. היא משרטטת כיצד במשך כמאה שנה ייצגו מכנסי הג'ינס את הרעיון של אמריקה והיו סמל לחופש, לדמוקרטיה, למרדנות, לאחדות ולחירות בעת ובעונה אחת. וירוס הקורונה סתם את הגולל לדבריה על חלום הג'ינס האמריקאי. בד הטרנינג הרך מספק לנו את הנוחות והנחמה שחיינו עתירי החרדה מבקשים. הוא מסמל את הצורך שלנו במנוחה, באי-עשייה, בפסק זמן מחיי עבודה קשים ותובעניים.

אנה וינטור, העורכת האגדית של ווג, בטרנינג.

לפי הפייננשל טיימס, סקרים מראים שרוב העובדים והעובדות אינם מעוניינים לחזור לעבודה במשרד, לפחות לא למשך חמישה ימים בשבוע, ושהמודעות למחיר שעבודה במשרד גובה גוברת: דילוג על ארוחת בוקר, סביבת עבודה רועשת וחיפוש לחוץ מדי בוקר בבוקרו אחר בגדים ייצוגיים דיים, אך בהכרח הדוקים ונוקשים מדי.

שנת 2022 טובה ואופטימית יותר.

שנה עגומה משהו לסיכומים בכל התחומים, לא כל שכן בתחום הלקסיקלי. אם על מילות השנים הקודמות (קליק לרשומות מילת השנה הקודמות בבלוג) ריחפו רוחו של טראמפ, של חדשות הכזב, החרדה האקולוגית, שנאת הזרים והעליונות הלבנה, הרי שהשנה היא בעיקר בסימן המגפה – קוביד, קורונה, פנדמיה, זוּם, הרחקה חברתית, עובדים חיוניים וכל מיני המצאות יצירתיות והלחמים המבוססים על מילים אלה.

מילוני אוקספורד, הכוכבים בה"א הידיעה של מוסד מילת השנה ואלה שהיו הראשונים לקבוע אמוג'י למילת השנה (פרצוף צוחק דומע בשנת 2015), הודיעו השנה שהם לא יכולים לבחור מילה אחת. לדבריהם 2020 הייתה שנה חסרת תקדים – הן מבחינת התפשטות השפה האנגלית בעולם והן מבחינת מספר המילים החדשות העצום שנכנס לשימוש. מילת השנה, מסבירים באוקספורד, נבחרת מתוך קורפוס מעודכן של יותר מ-11 מיליארד מילים שנאספות ממקורות חדשותיים בעולם דובר האנגלית. היא אמורה לשקף את האתוס, את האקלים ואת הרעיון המרכזי שלוכד את תשומת הלב הציבורית הרחבה בשנה החולפת, ובה בעת לבטא לא רק רגע חולף – אלא לסמן משמעות תרבותית מתמשכת. המגפה חוללה, לדבריהם, שינוי לשוני אדיר בהיקפו, חלחלה לכל פינה והניבה אוצר מילים עולמי משותף מדי יום ביומו. קספר גרת'וול, נשיא מילוני אוקספורד, אומר שהוא מעולם לא חווה שנה כזאת: "הצוות שלנו זיהה מאות מילים חדשות ושימושים חדשים בעלי משמעות, שעשרות מתוכם היו יכולים להיבחר למילת השנה". כמה אירוני, הוא מוסיף, שדווקא שנה שהותירה אותנו "ללא מילים" הייתה גדושה כל כך במילים חדשות. אין אפוא מילה אחת שיכולה לתמצת את כל ההתרחשות הזאת.

מילת השנה של מילון מרים ובסטר נבחרת על סמך ניתוחים סטטיסטיים של חיפושים במילון המקוון, וב-2020 זו הייתה ללא ספק pandemic. ב-3 בפברואר 2020, היום שבו שוחרר חולה הקורונה הראשון מבית חולים בסיאטל, עלה מספר החיפושים של הערך פנדמיה במילון ב-1,621 אחוז לעומת השנה הקודמת, ומאותו מועד המשיך לעלות בהדרגה עד 11 במרץ – אז הכריז ארגון הבריאות העולמי שקוביד-19 הוא מגפה עולמית. בתאריך זה הגיעו חיפושי הערך פנדמיה לשיא, ועלו ב-115,806 אחוז יחסית לשנת 2019. מעניין שגם אחרי מועד זה, המילה ממשיכה לשמור על מקומה בראש טבלת המילים שאנשים מחפשים במרים ובסטר המקוון. פנדמיה מורכבת מ-pan, הכול ביוונית, ו-dēmos – בני אדם. (כידוע, "דמוס" הוא גם השורש האטימולוגי של המילה דמוקרטיה.) המילה אפדימיה, epidemic (אפי: על, מעל; דמוס: בני אדם), קרובה מאוד במשמעותה, והשימוש בהן חופף. פנדמיה משפיעה על אזור רחב יותר ועל אוכלוסייה גדולה יותר. היא למעשה אפידמיה שהחריפה. לדברי העורכים במרים ובסטר, פנדמיה ודאי תהיה המילה שנשתמש בה בעתיד כדי לתאר את התקופה הנוכחית.

הפתעות גדולות אין השנה. גם דיקשנרי.קום בחרו בפנמדיה כמילת השנה שלהם, וקוביד היא מילת השנה של ה"אמריקן דיאלקט סוסייטי", אבל כפי שקורה לא פעם, העניין הוא במילים שהגיעו לרשימה הסופית.

למקום הרביעי מתוך אחד-עשר במרים ובסטר הגיעה המילה קראקן, kraken – מפלצת ימית דמוית תמנון מהמיתולוגיה הנורדית, שממשיכה ליהנות עד היום משלל אזכורים תרבותיים: בסרטים, למשל שודדי הקריביים: תיבה של איש מת והתנגשות הטיטאנים – שבגרסה שלו מ-2010 פוקד זאוס על משרתיו "לשחרר את הקראקן"; בקומיקס של מארוול; בשירו של המשורר האנגלי אלפרד טניסון (1892-1809), שזכה לכמה תרגומים לעברית, ועוד.

הסיבה לעלייה הפתאומית של המילה קראקן בחיפושים במילון השנה היא שילוב של ספורט ופוליטיקה. מצד הספורט: ליגת ההוקי של סיאטל בחרה ב"קראקן" לשם הקבוצה – מה שהוביל לעלייה של 128,000 אחוז בחיפושים לעומת אשתקד. ואילו מצד הפוליטיקה: באמצע נובמבר אמרה עורכת הדין סידני פאוול, שהייתה חלק מהצוות המשפטי שייצג את טראמפ בתביעות שהגיש לאחר הבחירות, שהיא "תשחרר את הקראקן" – והתכוונה שהיא תחשוף ראיות לזיופים וגניבת קולות בבחירות לנשיאות ארצות הברית. מאז אימצו חסידי טראמפ וחובבי תאוריית הקונספירציה QAnon את ההשטאג releasethekraken#.

החֶברה האמריקאית הוותיקה אולד ספייס, שנודעת בעיקר בבשמים ותכשירי גילוח לגברים – יש שיאמרו נלהבים מדי ומעל שנתון מסוים – השיקה דאודורנט בניחוח מצולות והיא מפצירה בגבר המוּדע להתחבר למפלצת הקדמונית שבו:

Emerge from the open ocean smelling like the man-nificent beast you are
Krakengard deodorant smells like citrus, fresh herbs, and the unspeakable power of the ancient ocean
.Krakengard answers the smell of the wild

השנה מלאו שלושים שנה לבחירת המילה השנתית ב"אמריקן דיאלקט סוסייטי". מילת השנה של האגודה היא קוביד. בן זימר

מסביר שהיוזמה של האגודה האמריקאית התבססה על מוסד "איש השנה / אשת השנה" המפורסם של המגזין טיים, ובתחילת דרכה הייתה אירוע הומוריסטי בעיקרו. עם השנים הצטרפו עורכי מילונים, בלשנים וכל מיני מומחים ואוהבי שפה, והם מנתחים את המילים הבולטות של השנה בכמה קטגוריות. על כל מילה יש הצבעה. כך, למשל, קוביד, המילה שניצחה בקטגוריה המרכזית קיבלה 54 אחוז מהקולות. ההלחם Doomscrolling – גלילת אבדון או גלישה אובדנית לפי הארץ – זכה בקטגוריית המילים הדיגיטליות (81 אחוז מקולות המצביעים). הכוונה היא לגלישה כפייתית באינטרנט לחיפוש חדשות רעות ומידע מדכא. "דוּמסקרוֹלינג", לא מפתיע, מזיק לבריאות הנפשית שלנו, עלול להוביל לדיכאון ואפילו, מיותר לומר, לאבדון של ממש. האינטרנט מלא עצות להתגברות על ההרגל הממכר או, כפי שמומלץ לא פעם בהתמכרויות, להחליף אותו בהתמכרות אחרת – גלידה, לדוגמה.

בקטגוריית המילים עם הסיכוי הגבוה ביותר להצליח נמצאת anti-racism – פעולה אקטיבית למניעת גזענות או לחימה בגזענות; במקום השלישי – zoomer: מילה שנבנתה על התבנית של בּוּמר (שהופיעה במילות השנה ל-2019) לתיאור דור ה-Z והפכה באורח מקרי לחלוטין לתיאור מבריק של דור הזוּם. בקטגוריית המילים הכי שימושיות זכתה Before Times לתיאור התקופה שלפני קורונה. קדם-קורונה מכונה גם BC. עוד מילים מוצלחות שעלו בהקשרים אחרים הן Anthropause – פסק הזמן של בני האדם: צמצום הפעילות של האדם המודרני, בעיקר תיירות ונסיעות, תופעה שהטביעה חותם על חיות הבר ועל הטבע והסביבה בכלל.

בקטגוריית המילה הפוליטית של השנה קיבלו שני הפעלים abolish/defund את מרב הקולות. המונחים "לבטל מימון" ו"לבטל" באופן כללי בולטים בהקשר הרצח של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר במשטרת מיניאפוליס ב-25 במאי 2020. אקטיביסטים קוראים לצעדים דרסטיים שייתנו מענה לאלימות המשטרתית, ובראשם ארגון מחדש של כוחות אכיפת החוק עד כדי ביטול המימון למשטרה. במילון מרים ובסטר הגיעה המילה defund למקום השני מתוך אחד-עשר. לדברי השבועון ניוזוויק, התנועה לביטול המימון למשטרה הולכת וגדלה, והיא מבטאת תביעה של אזרחים למצוא פתרון לברוטליות המשטרתית ולגזענות המערכתית המובנית בארצות הברית. הרעיון הוא להפסיק לממן את המשטרה, או לצמצם את התקציבים המופנים אליה, ולהפנות את הכספים ליוזמות שמשרתות ישירות את הקהילות, לרבות בתחומי החינוך ושירותי הבריאות והרווחה.

קטגוריה חדשה באגודה האמריקאית לשפה היא מילת הזוּם של השנה. במקום הראשון: you're muted, את/ה על מיוּט. חוץ ממנה תועדו, למשל ב"ג'ואיש כרוניקל", Zoomitzvah – הלוא היא בר מצווה שחוגגים בזום; Zoomed out, גמור, תשוש, עייף מריבוי זמן זוּם; כמובן Zoom fatigue – תשישוּת זוּם; ולחובבי היידיש Oysgezoomt – שבנויה על Oysgemutshet וגם היא באה לבטא בצורה ציורית את העייפות הגדולה מהזוּם.

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לריבוי מילים חדשות על בסיס תחיליות או סופיות של ז'רגון התקופה: mask, quarantine, fatigue, covid וגם corona ו-zoom, ואלה מניבות יצירים לשוניים מוצלחים יותר ופחות כמו coronasomnia – נדודי שינה בגלל פחדים וחששות הנובעים מהמגפה; lockdown fatigue – נמאס כבר מהסגר; Coronials – תינוקות שנולדו אחרי דצמבר 2020; Quaranteens – הדור שיהיה בגיל העֶשרה ב-2034-2033; covidiot – האידיוט שמתעלם מההנחיות, לא חובש מסכה, לא שומר על ריחוק חברתי, מתקהל. לדברי הגרדיאן, תופעת ה-Covidiocy כבר אינה בשוליים. ואחרון חביב: quarantini – מרטיני לשעת סגר.

בקטגוריית הלשון הנקייה (היופמיזם) של השנה מציינים באגודה האמריקאית לשפה בעיקר את המילה essential, שבאה לתאר עובדים חיוניים ועסקים חיוניים. לדבריהם, התואר חיוני הוא לשון נקייה לעובדים שמרוויחים מעט ושהמדינה מאלצת אותם לעבוד וכך חושפת אותם לסכנת הידבקות ובעצם רואה בהם בני אדם לא חיוניים שאפשר לוותר עליהם.

למקום השני בקטגוריית המילים הכי שימושיות של האגודה הגיעה Blursday, שמורכבת מ-blur (טשטוש, ערפל) ו-day, ומתארת נהדר את התופעה הייחודית לשנה זו שבה הימים מתמזגים אלה באלה, נמסים אחד לתוך השני ובקצרה: לאף אחד אין מושג איזה יום היום.

אבל נסיים בנימה אופטימית לקראת 2021, המתרגשת עלינו לטובה. בשורה חדשה לימים אלה מבית קלוגס:

בתיאבון וסגר נעים. מי ייתן וזה יהיה הסגר האחרון.

מילון מרים ובסטר החליט השבוע עוד החלטה היסטורית. איימי קוני בארט, בשימוע שלה בסנאט לפני מינויה לבית המשפט העליון בארצות הברית במקום רות ביידר גינסבורג, נשאלה אם היא תנסה להסיג לאחור חירויות וזכויות של קהילת הלהט"ב שהושגו בעמל רב. בארט השיבה שאין לה אג'נדה בעניין זכויות להט"ב ושהיא מעולם לא הפלתה על בסיס העדפה מינית.

ההערה עוררה כעס רב בקרב קהילות להט"ב, חוגים ליברליים ופעילים לזכויות אדם. אלה טענו שנטייה מינית היא חלק מזהותו של אדם, ואינה העדפה. בארט אמנם התנצלה ואמרה שלא הייתה לה כוונה לפגוע, אבל העורכים האקטיביסטיים במרים ובסטר שינו את ההגדרה בערך העדפה.

עד עתה אחד הפירושים לערך העדפה במילון היה "נטייה או העדפה מינית", ועתה הוסיף המילון ליד פירוש זה את הערת השימוש פוגעני.

בתחתית הערך מסביר המילון: השימוש במילה העדפה לתיאור זהות מינית הוא שימוש פוגעני, משום שהוא מרמז שנטייה מינית היא עניין של בחירה.

Usage of Preference

The term preference as used to refer to sexual orientation is widely considered offensive in its implied suggestion that a person can choose who they are sexually or romantically attracted to.

לא מדובר בסמנטיקה בלבד או חנופה; זהו צעד אמיץ ומרחיק לכת. נטייה מינית אינה העדפה. התפיסה שמדובר בהעדפה משמעה שאפשר להתגבר על ההעדפה, אם ברצון ואם בכפייה. תפיסה זו מובילה לשורה ארוכה של עוולות – החל בהדרה ואפליה וכלה בטיפולי המרה.

מעניין לראות שבשני מילונים עבריים מקוונים – רב-מילים ומילון ספיר – אין, לא בערך העדפה ולא בערך נטייה, כל אזכור שהוא למין או מגדר. [לעוד רשומות בבלוג בנושא מילונים, ראו כאן.] עם זאת הדוגמאות לערך נטייה ברב-מילים מזמנות מבט חטוף על נטיותיהם (משחק מילים קטן!) של העורכים:

למרים ובסטר יש היסטוריה מרשימה של נקיטת עמדה לא מתנצלת, כמו למשל בעקיצות המשעשעות המכוונות לעברו של טראמפ בכל פעם שהוא שוגה באיות מילה, ממציא מילה או משבש מילים כיד הדמיון הטובה. כאן הם חובטים בקליאן קונוויי:

יש שיגידו שההקנטות עוברות לפעמים את גבול הטעם הטוב ואינן אלא הטרלות, כפי שעולה מהתגובה לציוץ של טראמפ בעניין קשריה של ננסי פלוסי עם רוסיה.

הציוץ של טראמפ:

תגובת החברים במרים ובסטר:

אבל אין בציוצים שנונים בטוויטר כדי להאפיל על התפיסה העומדת ביסוד המילון ועל הקו המוסרי הברור המנחה את ההחלטות. מוקדם יותר השנה, ביוני 2020, הרחיב המילון את ההגדרה שלו לגזענות. קנֵדי מיצ'ם, בת 22, שלחה מכתב לעורכי המילון במאי, בעיצומן של מחאות גוברות בארצות הברית נגד גזענות ואלימות משטרתית, ובו היא כתבה שהערך גזענות צריך לשקף גם את הגזענות המערכתית, הממוסדת.

היא כתבה שגזענות איננה, "כפי שכתוב במילון שלכם, רק אפליה נגד אדם אחר על בסיס צבע עור; גזענות היא גם אפליה משולבת בכוח חברתי ומוסדי, מערכת שלמה של יתרונות על בסיס צבע עור". להפתעתה קיבלה מיצ'ם תגובה כבר למחרת. אחרי דיונים במערכת המילון ועוד כמה מכתבים והתייעצויות הגיעו במרים ובסטר לנוסח הזה:

החידוש פורץ דרך. מילונים אחרים, דוגמת מילון אוקספורד או המילון של פרלקס, מגדירים גזענות בערך כך: האמונה שגזע מסביר הבדלים באופי האנושי ושגזע מסוים נחות מאחרים; אפליה או דעות קדומות המבוססות על גזע.

ואצלנו: ברב-מילים, לדוגמה: גזענות היא "ההשקפה כי הגזע של בני האדם קובע את תכונותיהם ואת אופיים, וכי יש גזעים עליונים וגזעים נחותים; התנהגות מפלה המבוססת על השקפה זו; גישה או התנהגות המפלה בין אדם לאדם או בין קבוצה חברתית אחת לרעותה על רקע של הבדלי לאום, דת, מוצא, עדתיות וכד'".

על ההחלטה להרחיב את פירוש המושג גזענות אמר אלכס צ'יימברס, עורך במרים ובסטר: "עקרון היסוד שתמיד ינחה אותנו הוא הניסיון לשקף את השימוש האמיתי של המילה בעולם, ולא לקדם תפיסת עולם כזאת או אחרת. עם זאת הגענו למסקנה שהשמטת כל אזכור להיבטים הממוסדים של גזענות היא בעצמה קידום של תפיסת עולם מסוימת. השמטה זו היא בגדר עוול לקוראים מכל הגזעים".

פיטר סוקולובסקי, עורך בכיר במילון, מספר שבכל יום אנשים מחפשים את המילה גזענות במילון, ואחת המטרות היא שההגדרות יהיו שקופות ונהירות יותר. סוגיות בוערות על סדר היום מובילות כמובן להרחבה, שיפור וליטוש מונחים, כפי שקרה בערך נישואים שכבר אינו מגדיר נישואים כברית בין גבר לאישה, אלא אינו מזכיר מגדר כלל. "אקטיביזם אינו משנה את המילון", אומר סוקולובסקי, "אקטיביזם משנה את השפה".

* פוטייטו פוטאטו – הביטוי הוא אלוזיה לשיר Let's Call the Whole Thing Off (ג'ורג' ואיירה גרשווין כתבו את השיר ב-1937 לסרט Shall We Dance בכיכובם של פרד אסטייר וג'ינג'ר רוג'רס), והוא מבטא הבדל או הבחנה טריוויאליים (תפוח אדמה? תפ"א? זה היינו הך).

בפרוץ השנה החדשה והעשור החדש גם הבלוג מתגייס כהרגלו לסיכומי שנה. לסקירות הקודמות ראו כאן.

ובכן, גרסת האמ;לק היא ששנת 2019 החולפת הייתה בסימן משבר האקלים וכינויי גוף, בניגוד לשנים הקודמות – שהיו יותר בסימן טראמפ והגבול המידקק בין אמת לבדיה, בין עובדה לדעה.

מילת השנה של מילוני אוקספורד היא climate emergency – מצב חירום אקלימי. באוקספורד מציינים שדוגמה בולטת לשימוש ההולך וגובר במונח מצב חירום בהקשר של האקלים היא השינויים הטרמינולוגיים שנכנסו לתוקף במאי 2019 ב"גרדיאן" בדיווח חדשותי על ענייני אקלים. קתרין וינר, עורכת ה"גרדיאן" מ-2015 (האישה הראשונה שמונתה לתפקיד), הסבירה את הרציונל ואמרה שהעיתון מחויב לדיווחי אקלים מדויקים מדעית.

בחירות לשוניות בענייני אקלים מילאו תפקיד חשוב השנה בהעלאת הנושא לראש סדר היום הציבורי. וינר מסבירה שהמינוח שרווח עד כה, שינוי אקלים, נשמע פסיבי ומתון מדי ביחס לקטסטרופה שהמדענים מזהירים אותנו מפניה. התחממות גלובלית, global warming, הוחלפה ב-global heating – התלהטות גלובלית. ספקני אקלים מכונים עכשיו מכחישי אקלים – climate science deniers. 

 

מדעני אקלים, קובעי מדיניות וארגונים כמו האו"ם משנים את הטרמינולוגיה שלהם ובוחרים מונחים חזקים וקיצוניים יותר כדי לתאר את המצב הנוכחי. 

המילים שהגיעו לרשימת המועמדות הסופיות למילת השנה של מילוני אוקספורד קשורות אף הן לאקלים: climate action – פעולה של יחיד, ארגון או ממשלה בתחום האקלים המיועדת להפחית פליטות של גזי חממה;
climate crisis – בדומה למצב חירום אקלימי, משבר האקלים נחשב למונח מדויק יותר מבחינה מדעית לתיאור שינוי האקלים;
climate denial – שלילת הטענה שמתרחש שינוי אקלים שבני אדם אחראים לו או ששינוי זה מציב איום לאנושות;

 

Eco-anxiety – חרדה אקולוגית: לא מדובר בהבחנה קלינית, אבל מחקרים מצביעים על עלייה, בעיקר בקרב צעירים, בחששות, חרדות, קשיי שינה וכן הלאה הקשורים לסוגיות אקלימיות;

 

flight shame – תרגום של המונח השוודי "פליגסקם" (Flygskam) – תחושת הבושה או המבוכה הכרוכה בעלייה על מטוס או הבחירה להימנע מטיסות ולהעדיף אמצעי תחבורה אחרים, בגלל נזקיה המופלגים של התעופה האווירית לסביבה.

חברינו במילון מרים וובסטר עשו בחירה היסטורית של ממש, שרבות כבר נכתב עליה, והיא המילה they בשימוש ההולך וגובר של השנים האחרונות ככינוי גוף יחיד או יחידה (כלומר הוא והיא) כדי לבטא זהות מגדרית לא בינרית. המילה they היא מילת העשור של האגודה האמריקאית לשפה – American Dialect Society (והיא כבר הייתה מילת השנה שלהם ב-2015).  

בשנת 2015 הצהיר ביל וולש, עורך ראשי ב"וושינגטון פוסט", שדסק החדשות יאמץ את השימוש ב-they במקום he או she והסביר שזו האופציה הכי טובה באנגלית, שפה הנעדרת כינוי גוף ניטרלי מגדרית בגוף שלישי יחיד. "השימוש ב'הוא' יוצר רושם סקסיסטי. השימוש ב'היא' יוצר רושם פטרוני, בדומה לכל מיני כינויי גוף מומצאים כמו היא/הוא או s)he)". ב-2017 יצאה הנחיה של ה-AP – התנ"ך של העיתונות האמריקאית – להשתמש ב-they לציון גוף שלישי יחיד או יחידה כשהניסוחים האחרים משונים או מגושמים.

מה שחשוב והיסטורי בתשומת הלב התקשורתית לשימוש בגוף שלישי רבים לציון גוף שלישי יחיד ויחידה הוא אפשרות הביטוי שהוא נותן ליחידים ויחידות שאינם מרגישים שכינוי גוף ממוגדר מיטיב לבטא אותם. לפי ההגדרה שהוסיפו במרים וובסטר בספטמבר 2019:

על הבחירה ב-they למילת העשור אמר הבלשן והלקסיקוגרף בן זימר, שעומד בראש הוועדה למילים חדשות של האגודה האמריקאית לשפה: "אנשים רוצים לבחור משהו שעומד במבחן הזמן ומסכם את העשור כולו".
מתחרות אחרות על התואר מילת העשור היו ההאשטג BlackLivesMatter# – מחאה על אלימות משטרתית המופנית נגד שחורים; אמוג'י; ההאשטג MeToo# – ביטוי לסולידריות עם נשים שעברו הטרדה מינית או תקיפה מינית; woke – מי שמודע או ער לסוגיות חברתיות, בדגש על סוגיות שקשורות לגזענות. 

מילת השנה של ה-ADS היא My) Pronouns), והיא קשורה קשר הדוק ל-they. הכוונה היא לנוהג, שהולך ונעשה רווח יותר, לפרט את כינויי הגוף שאנו רוצים שיפנו אלינו בהם (לדוגמה: אנא פנו אליי ב-she/her או ב-he/him). הבחירה "משקפת את האופן שבו הביטוי העצמי של הזהות המגדרית שלנו הפך לחלק מהשיח המשותף". אנשים כותבים במיילים שלהם, לדוגמה, באילו כינויי גוף יש לפנות אליהם, ואוניברסיטאות מנחות את חברי הסגל שלא לפנות למישהו ב"את" או "אתה" בלי לברר קודם, גם אם נדמה שהמראה החיצוני לא מותיר מקום לספק. דוגמה להנחיות כאלה: פה ופה.

מועמדת נוספת בקטגוריית מילת השנה של ה-ADS, שהפסידה ל"כינויי הגוף שלי", אבל ניצחה ניצחון סוחף בקטגוריה של המילים בעלות הסיכוי הכי גבוה להצליח, היא הביטוי OK, boomer (תרגום אפשרי: בסדר, סבא'לה) – תגובה של בני דור ה-Z (ילידי 1995 עד 2000, פחות או יותר, המכונים גם דור המסכים) למבוגרים שלא מבינים אותם, מתייחסים אליהם בהתנשאות וכו'. הביטוי מכוון אל כל מי שעבר את גיל 30, ולא בהכרח רק לבני דור הבייבי בום פר סה (ילידי 1946 עד 1964, פלוס מינוס) – לכל מי שהוא לא בעניינים בגלל גילו. הביטוי האירוני או הגילָני, תלוי בעיני המתבונן מן הסתם, הוא מין גלגול עיניים קולקטיבי על הביקורת שמבוגרים מותחים על טעמים, מנהגים, ערכים וחוויות של צעירים. עם זאת הביטוי המזלזל מבטא דאגה אמיתית לעתיד, לכדור הארץ, ליכולת להתפרנס, לשלם על ביטוח בריאות, להחזיר הלוואות, להשתכר כראוי וכן הלאה – בעיות שהדורות הקודמים אחראים להן.

 

 

 

ולסיום, כי בלי טראמפ אי אפשר, סוזן גלזר מה"ניו יורקר" פנתה לחברתה הגרמנייה קונסטנזה סטלזנמולר, חוקרת במכון ברוקינגס ומומחית ליחסי חוץ של גרמניה ואירופה בכלל, ושאלה אם יש בגרמנית מילה שמבטאת את הדאגה, החרדה והאבסורד המאפיינים את עידן טראמפ. סטלזנמולר הציעה את Trumpschmerz – טראמפשמרץ (המבוססת כמובן על המילה הגרמנית הנפלאה ולטשמרץ). לא משנה אם זו אנגלית או גרמנית, כותבת גלזר, זו מילת השנה שלי ל-2019, ויש לי הרגשה שהיא תהיה  מילת השנה שלי גם ל-2020. בינתיים ההאשטג ‎#trumpschmerz צובר תאוצה בטוויטר.

 

שנה טובה, בּוּמרים.

 

היום, בעקבות שאלה שעלתה בפורום מתרגמות ומתרגמים, קראתי את תרגומו של אורי הולנדר לשירו של א' א' קמינגס – since feeling is first.

אדוורד אסטלין קמינגס (1894–1962), יליד מסצ'וסטס, נודע בשיריו האוונגרדיים, בשבירה של מוסכמות פואטיות ותחביריות, בדקדוק אידיוסינרקטי, באותיות הלא-רישיות כמובן, לרבות בשמו, ולעתים בפיזור גרפי ייחודי של המילים על הדף.

אוריאל קשת כותב (הארץ, 19.9.2003):

"שירתו, הגם שמבחינת נושאיה עסקה בתחומים קלאסיים כגון אהבה ומוות, היא שירה מקורית מאוד, המהלכת על הגבול הדק שבין ציור לכתיבה ספרותית. למשל, המשורר השתמש בשיריו בחלקי שפה שקשה אם לא בלתי אפשרי להעביר לעברית, כמו דמות ה'אני השר' המכונה בספרו i ומעוצבת במרומז כדמות איש קטן העומד בצדודית אל הקורא. לעתים פירק המשורר וסידר מחדש את המלים במשפט השירי, כדי לגרום לנו להתבונן שוב במשמעות הדברים".

קמינגס היה פציפיסט. במלחמת העולם הראשונה הוא התנדב לשרת כנהג אמבולנס בצרפת, ובגלל התוכן האנטי-מלחמתי שהביע במכתביו הביתה, הוא בילה כמה חודשים בכלא הצרפתי. על חוויותיו שם הוא כתב בספר The Enormous Room.

הספר א.א. קאמינגס: שירים בתרגומו של הולנדר (הוצאת קשב לשירה 2003, בעריכת טל ניצן-קרן) הוא הספר היחיד המוקדש כולו לשיריו של קמינגס בעברית. מתרגמים אחרים תרגמו שירים של קמינגס (לדוגמה, מאיר ויזלטיר באסופה פגימות משנת 1979), ואלה מופיעים בכל מיני אסופות וכתבי עת. ראו למשל את תרגומה היפה של גילי בר-הלל לשירו הכי מפורסם והכי מתורגם: anyone lived in a pretty how town כאן.

הולנדר כותב באחרית דבר לשירי קמינגס בתרגומו: "מיעוט השירים המשובחים שהוציא קאמינגס מתחת ידיו אינו מאפשר, כך נדמה, לראות בו משורר גדול", הערה משונה משהו מפי מי שבחר לתרגם דווקא את השירים האלה, ואף שגויה.

על השיר somewhere i have never travelled כתבתי כאן.

אעבור אם כן לנושא הרשומה – השיר since feeling is first:

since feeling is first
who pays any attention
to the syntax of things
will never wholly kiss you;

wholly to be a fool
while Spring is in the world

my blood approves,
and kisses are a better fate
than wisdom
lady i swear by all flowers. Don’t cry
– the best gesture of my brain is less than
your eyelids’ flutter which says

we are for each other; then
laugh, leaning back in my arms
for life’s not a paragraph

And death i think is no parenthesis

 

מה שמשך את תשומת לבי לתרגומו של הולנדר הוא הבית הראשון. הנה התרגום כולו (הניקוד החלקי שלי, לפי המקור):

כֵּיוָן שֶתחושה
ראשונה להבחין
בְּתַחְבִּיר הדברים
שלא יִשְקוּ לָךְ שְלֵמִים;

כְּשֶאביב בָּעולם
להיות שוטֶה גָמוּר

דָּמִי נֶעְתָּר,
וטוֹב גורל נשיקות
מֵחָכְמָה
נשבעתי גבִרתי בכל הפרחים.      אל תבכי
–– מֶחֱוַת מֹחִי המיטבית פחוּתה מֵ
רפרוּף עפעפֵּךְ האומר

נועדנו זה לזה: אז
צַחֲקי, התרפקי בזרועותַי
הן החיים אינם פִּסְקָה

וּמָוֶת חושבַני איננו סוגרַיִם

מה קורה בעצם בבית הראשון אצל הולנדר? לא ברור, ומחמיץ לדעתי את כל השיר. הפסקה הראשונה היא ג'יבריש – אין דרך אחרת לומר זאת, החטאה אדירה לא רק של השיר הזה, אלא אי-הבנה ורידוד מצערים מאוד של שירת קמינגס בכלל, כי קמינגס חידש וחרג אבל לא כתב ג'יבריש. כפי שכתב עליו מבקר הספרות סטנלי אדגר היימן: "קמינגס כתב לפחות תריסר שירים ששום שיר אחר לא משתווה אליהם. שלושה מהם נמנים עם שירי האהבה היפים ביותר בזמננו ובכל הזמנים".

הולנדר מפרש את הבית הראשון כאילו התחושה היא זו שמבחינה, אבל זו טעות. קמינגס כותב את האני מאמין שלו בשורה זו: מאחר שרגש בא ראשון. זו אקסיומה. זה ה"מאין נחלתי את שירי" שלו. בשיר הארס-פואטי הזה קמינגס כמו עונה למבקריו, אלה שטענו ששירתו ריקה, מפגן תחבירי מרהיב ותו לא. הוא אומר: הרגש הוא הבסיס, הוא המקור, הוא כור מחצבתי. מי שמקדיש תשומת לב רק לתחביר של הדברים אף פעם לא ינשק בשלמוּת, כלומר אף פעם לא יהיה נוכח רגשית כל כולו. הוא כמו עונה לכל אלה שלא הבינו אותו, לרבות הולנדר עצמו, ואומר: החיים אינם פסקה, המוות איננו סוגריים.

התרגום שלי (טיוטה):

מפני שהרגש ראשון
מי שתשומת לבו נתונה
לתחביר של הדברים
לעולם לא ינשקך כל כולו;

כל כולו להיות שוטה
כשהאביב בעולם

דמי מאשר,
ונשיקות הן גורל טוב יותר
מחוכמה
אני נשבע בכל הפרחים, אישה. אל תבכי
– המחווה הכי טובה של מוחי פחותה
מרפרוף עפעפייך
שאומר

נועדנו זה לזו; ואז
צחקי, חבוקה בזרועותיי
כי החיים אינם פסקה

והמוות אני חושב איננו סוגריים

 

בשנת 1953, כשהיה בן 59, פרסם קמינגס את עצות של משורר לתלמידים (A Poet’s Advice to Students). כאן הוא מקריא את הדברים:

אגב, גם פה וגם בשירים שהוא מקריא – כאן, למשל, הוא מקריא את השיר שהזכרתי למעלה – אפשר לשמוע איך המוזיקליות שזורה בתפיסת השפה שלו.

לדברי קמינגס: משורר הוא אדם שמרגיש, ומבטא את רגשותיו דרך מילים. זה אולי נשמע קל, אבל זה לא. שירה היא רגש, לא ידיעה או אמונה או מחשבה. לדבריו, להיות עצמך הוא המאבק הקשה ביותר בעולם שמנסה ללא הרף להפוך אותנו לכל אחד. העצה שלי לצעירים שרוצים להיות משוררים, הוא אומר, היא תעשו משהו פשוט, כמו למשל לפוצץ את העולם, אלא אם כן אתם לא רק מוכנים, אלא גם כמהים, להרגיש, לעבוד ולהיאבק עד יום מותכם. זה אולי נשמע עגום, הוא מסיים, אבל אלה החיים הכי נפלאים בעולם. או כך לפחות אני מרגיש.

Does that sound dismal? It isn’t

It’s the most wonderful life on earth.

Or so I feel.

הציור מתוך ספר הילדים המקסים  Enormous Smallness: A Story of E. E. Cummings, שכתב מתיו בורג'ס ואייר כריס די ג'קומו.

חברתי יסמין, עורכת ומתרגמת המתגוררת עם משפחתה בקנדה, מתארחת בבלוג עם תרגיל בלוקליזציה ובהבדלים תרבותיים.

                    אילוסטרציה (צילום: יסמין הלוי)

היא מספרת:

השבוע שוגר אליי המייל הזה, ככתבו וכלשונו:
–––––––––––
נושא: Rav-Milim Expiration Notice 
לכבוד: הלוי יסמין
שלום רב,

תוקפו של המינוי שלך לאתר רב-מילים עומד לפוג בעוד כשבועיים.
אנו מקווים שהשימוש בו היה לשביעות רצונך, ושבכוונתך לחדשו.
חידוש המינוי נעשה בצורה מקוונת באמצעות דף ההרשמה להלן:
https://www.ravmilim.co.il/tempsec

מחלקת התמיכה שלנו תשמח לסייע בכל שאלה או בקשה, ניתן לפנות אלינו בדואר האלקטרוני ravmilim@melingo.com או בפקס שמספרו +972-3-6070401.

בברכה,
צוות רב מילים 
מלינגו
––––––––––

קראתי ככה באלכסון, בחטף, אבל פתאום הרגשתי נזופה, אולי מכווצת. עצרתי. משהו היה מרחיק ולא נעים.
אז קראתי שוב, בתשומת לב. הכול בסדר, סתם מייל קורקטי. בלתי אישי. נכון תחבירית, חסכוני. רשמי, סגור מאוד וברור מאוד, כמו גדר גבוהה עם שער ברזל נעול ושלט מאובק שאומר שהכניסה לזרים אסורה.

שאלתי את עצמי איך היו כותבים מייל כזה כאן, ומפה לשם החלטתי לעשות תרגיל באקולוגיה לשונית ולתרגם את המייל הזה סעיף-סעיף לקנדית (והשתדלתי שזה לא יישמע תרגומי מדי בעברית). התוצאה לפניכם.

נושא: מינוי הרב מילים שלך עומד לפוג: הישארי איתנו וקבלי 10% הנחה🔥🍒⏰
היי יסמין!
קשה להאמין, אבל עוד שנה חלפה, והגיע הזמן לחדש את המינוי.
השנה המשכנו לעבוד על המילון, להעשיר אותו ולשפר את האתר כדי לתת לכם חוויה מילונית קלילה ומרעננת, עם קישורים מפתיעים, חידונים ומשחקים, אטימולוגיה (כרגיל, שיאנית הטראפיק של האתר!) ומאמרים קצרצרים על השפה בעבר ובהווה ועל כל מה שחשבנו שיעניין אתכם. הרי אתם יודעים כמונו שהמילים נותנות משמעות לכל חוויה בחיים ונמצאות בכל מקום, לא רק במילון.
כל זה לא היה אפשרי כמובן בלעדיכם, קהילת משתמשי רב-מילים. השאלות, ההצעות והרעיונות שלכם הם פשוט השראה, ובזכותכם אנחנו יכולים להקדיש יותר משאבים כדי שהצוות שלנו ינסה לענות על כולם, ועוד!
אנחנו שמחים להציע 10% הנחה למחדשים מנוי אחרי שנה אחת, ו-12% הנחה למחדשים אחרי שנתיים ויותר.
היכנסי לדף התשלום באתר והצטרפי אלינו לעוד שנה של הרפתקאות – במילים מדויקות!
אם מסיבה כלשהי לא הצלחת לחדש את המנוי באתר, אל תהססי לפנות אליי במייל חוזר או בטלפון לאחד מאנשי הצוות האחרים שלנו פה, ואנחנו נעשה הכל כדי לעזור.
להשתמע,
מלינדה ממלינגו

––––––––––––––

לפני שתיוחס לי תמיכה בקפיטליזם חזירי בסגנון עדות צפונמריקה, הבהרה קלה. אני ממש לא מתה על ג'יבריש שיווקי ולא מציעה לאמץ אותו בכל מצב. כל הדיבורים על "קהילה", למשל, הם חתיכת חרטה ברטה שתוקעים פה בכל מקום אם זה שייך ואם לא. זה היה כאמור תרגיל בכתיבה, והזדמנות להאיר משהו רחב יותר שלא קשור רק לשיווק ופרסום; באותה מידה יכולתי להשוות ניוזלטרים של בתי ספר או מיילים מהעירייה, ואפילו את הדוחות מהבנק: קל לי הרבה יותר לקרוא את אלה הקנדיים, למרות שהם באנגלית.

הנקודה הוא שבעברית, השפה שנחשבת מתאימה לשימוש ציבורי היא משום מה יבשה וגרומה. לא מאוד מפתיע אותי שאנשים שעוסקים בשפה העברית השקיעו תשומת לב בציות לתקניות נוקשה ושבלונית והגיעו לנוסח שצומצם ויובש עד שהפך לאבקה (המצב בדף הפייסבוק חסר ההשראה של המילון, עם פוסטים בניחוח גפילטע פיש ותמונות גנריות, מרמז שמדובר בגישה כללית). באנגלית, לעומת זאת, הקונבנציה קצת יותר קלילה ופרחונית, עם טון שמדבר בגובה העיניים ונשמע ידידותי (בלי למשל פנייה ל"הלוי יסמין" כאילו זו קריאת שמות בכיתה), לפעמים בכל מחיר ובאופן מאולץ ולפעמים לא, אבל בדרך כלל אפשר לדמיין שנמצאת מאחוריו מישהי כמוני שכתבה אותו.

כך שלא מדובר פה בהמלצה להתחנחן ולהצטעצע. זו הזמנה לכל מי שכותבת מיילים רשמיים, או הודעות קבוצתיות, או טקסטים שיווקיים או מינהליים ואפילו משפטיים! לזכור ששפה נכונה וטובה לא צריכה להישמע מנוכרת ומיושנת כמו המורה רגינה. אפשר לכתוב בשפה רכה, מזמינה, אנושית ורגילה. שפה מדוברת זה לא פויה. טקסט ידידותי אינו פרצה קוראת לגנב. קצת הומור טוב לב לא מעיד על חוסר מקצועיות. קצת השקעה בלקוחות עוד לא הרגה אף אחד, וקצת נימוס וחיוך במקום להוריד פקודות זה סתם יותר נעים.

בהצלחה!

בנאומו לאומה (28.2.2019) לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה להרשיעו השתמש ראש הממשלה בנימין נתניהו במילים מסע ציד חמש פעמים ("מסע הציד הזה התחיל עם ניסיון להדביק לי ולרעייתי שישה תיקי שוחד, זה מגדל קלפים שקורס"). בתרגום הנאום לאנגלית הפך הביטוי מסע ציד לציד מכשפות:

.He urged the public to resist being confused by the witch hunt
The Washington Post

"I plan to continue serving you as prime minister for many more years, but it’s up to you, not the bureaucrats or the commentators and reporters.
Don’t let the witch hunt confuse you", Netanyahu concluded.
The Jerusalem Post

הגדיל לעשות ג'ון קליז ידידנו כאשר צייץ:

קליז כותב שהטיעון המבריק אפקטיבי יותר כשמדובר במורשעת ולא במורשע, ומציע לראש הממשלה להחליף את המכשפות בחדי קרן, חזירים מעופפים או אפילו פושעים.

ציד מכשפות הוא ביטוי אהוב מאוד גם על טראמפ, כזכור, עד כדי כך שאיגוד המכשפות והמכשפים בארצות הברית מחה נגד השימוש המופרז והפוגעני בו. רק בשנת 2018 צייץ טראמפ את צמד המילים witch hunt בטוויטר 117 פעמים, והוא נוהג לזעוק "ציד מכשפות" מעל כל במה אפשרית. יחד עם "פייק ניוז" זו התגובה האוטומטית נגד כל ביקורת – ואם אפשר להרוג שתי ציפורים בציוץ אחד, מה טוב.

נתניהו באופן טבעי מושפע גם מקריאות הקרב "פייק ניוז" ומצו השעה המעודד טשטוש גבולות בין אמת לכזב, וכך נולדו בנאום זה גם הביטויים המלבבים "פייק 1000", "פייק 2000" ו"פייק 4000". לכל אלה נהוג גם להוסיף מגבירים ומעצימים. לדוגמה, טראמפ: the single greatest witch hunt of a politician in American history; נתניהו: מסע ציד חסר תקדים.

לאן נעלמו אם כן המכשפות מהנאום האחרון של נתניהו ומהכרזות אחרות שלו? האומנם מכשפות הן "גירלי" מדי בשבילו ובשביל פוליטיקאים אחרים, כפי שכותב ג'ון קליז? מסע ציד הוא אכן עניין גברי מאוד בתרבות, בניגוד לציד המכשפות – שהקורבנות שלו ברוב המכריע של המקרים היו כמובן נשים.

ההקשר התרבותי הוא המפתח. ציד מכשפות איננו חלק אינהרנטי מהתרבות המקומית. איסורי כישוף למיניהם מופיעים אמנם בתורה, ודינה של מכשפה הוא מוות בסקילה, אבל אין מה להשוות בין המקום המרכזי של ציד המכשפות בהיסטוריה, בתרבות ובתודעה הקולקטיבית של העולם האירופי הנוצרי ובין מקומו בתרבות היהודית והישראלית. יתרה מזו, ציד המכשפות בסיילם, מסצ'וסטס ב-1692 הוא אירוע טראומטי בהיסטוריה האמריקאית. בנרטיב ובאתוס הלאומי שלנו עלילות הדם ממלאות תפקיד דומה ("שופכים את דם רעייתי, רודפים את בני. זו עלילת דם").

השימוש המתועד הראשון במונח ציד מכשפות באנגלית היה בסביבות 1885, והוא בא לציין רדיפה של נשים שנחשדו במעשי כישוף והוצאתן להורג, אירועים שנמשכו מאות שנים והגיעו לשיאם בעיקר בין 1580 ל-1650. השימוש הפופולרי, המטפורי, בשיח הפוליטי החל ככל הנראה ב-1919, אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהסנאט האמריקאי החל לחקור תעמולה בולשביקית. אחד העדים בוועדה הביע את תקוותו שארצות הברית תתייחס לחשודים בשיקול דעת ולא באווירה של ציד מכשפות. נוצר קשר הדוק אם כן בין ציד מכשפות לקומוניזם, ולימים היו מקארתיזם וציד מכשפות מילים נרדפות של ממש. המונח התרחב, והוא מציין אווירה של רדיפה לא הוגנת אחר אנשים בעלי דעות הנחשבות למסוכנות, מרושעות או סתם לא מקובלות והענשתם.

 לסיום, שירה של אן סקסטון Her Kind. להאזנה במשוררת מקריאה אותו בקולה לחצו כאן.

אישה מסוגה
יצאתי, מכשפה אחוזת דיבוק,
אמיצה יותר בלילה, מחרידה אוויר שחור;
חולמת רוֹע, סיירתי בְּחישוק
מעל לבתים הפשוטים, אור אחר אור:
יצור בודד, בעל תריסר אצבעות, משוגע.
אישה כזאת היא לא אישה, בדיוק.
הייתי אחת מסוגה.

מצאתי את המערות החמות ביערות,
מילאתי אותן מחבתות, מדפים, פסלונים,
שידוֹת, בדי משי, אינסוף אוצרות;
בישלתי סעודות לַתולעים ולַשדונים:
מייללת, מסדרת כל דבר שנפרע.
אישה כזאת לא ממש מבינים.
הייתי אחת מסוגה.

נסעתי בעגלתך, רַכָּב,
נופפתי זרועות עירומות לַכפרים שחלפו על פניי,
לומדת את אחרוני השבילים הזוהרים, ניצולה
בַּמקום בו להבותיך נושכות את ירכיי
וצלעותיי מתפצחות עם כל פנייה חדה.
אישה כזאת לא מתביישת למות.
הייתי אחת מסוגה.

[בתרגום יעל גלוברמן, שיעורים ברעב, הוצאת קשב לשירה]

 

* שמות כב, 17.
תודה לש' על הרעיון לרשומה.