על חנונים וגיקים (או: מצעד המילים שהגיע הזמן להוציא מהלקסיקון העברי, חלק ב)

המילה חנון נשמעת הרבה סביב עלייתו לאקרנים של ההוביט בפרט וכל מה שקשור למדע בדיוני בכלל. רוביק רוזנטל מסביר שמקורה במילה המרוקאית חנונה, קרי: נזלת, כלומר המילה חנון היא למעשה גלגול של זב חוטם וחבריו.
אף שהסדרה המצליחה (והמשעשעת, יש להודות, כמי שקראה ספר או שניים מתוכה…) Diary of a Wimpy Kid תורגמה ל"יומנו של חנון", המקבילה האנגלית היא למעשה geek. שתי המילים – חנון וגיק – משמשות אותנו לתיאור אדם חובב מחשבים, טכנולוגיה, קומיקס או מדע בדיוני, שאינו מסתדר חברתית, מישהו לא ספורטיבי, הילד ה"לא מקובל" בכיתה או לפי אחת ההגדרות ב-Urban Dictionary: גיק הוא הילד שהצקת לו בבית הספר והיום אתה עובד בשבילו…
אבל האנגלית מבדילה בין גיק ל"נרד" – מילה שטבע ד"ר סוס בספרו "רוצה להיות מנהל גן החיות"
– הבחנה דקה אך חשובה שאין בעברית. בעוד שגיק מחשבים, למשל, הוא מונח לא מעליב, המילה nerd היא כמעט תמיד עלבון. המילון האורבני מסביר ש"נרד", בניגוד לגיק, הוא תמיד חכם ובעל ידע רב, מסוג האנשים שאוספים המון המון פרטי טריוויה. "נרד" הוא גם אדם משעמם ולא מושך פיזית.

רוביק רוזנטל טוען שאין קשר בין המילה חנון למילה מחונן, אבל לפי הערך "חנון" בוויקיפדיה, המפתיע באורכו וברמת הפירוט שלו,

חלק חשוב בהגדרת החנון הוא היותו חכם מעל הממוצע, בעל אינטליגנציה גבוהה, לעתים גאון, שנהנה לעסוק בתחומי עניין אינטלקטואליים המצריכים חשיבה ודמיון – לרוב מתמטיקה, הנדסה, מחשבים, אלקטרוניקה או מדעים מדויקים. למרות שהחנון המודרני מבלה כיום שעות רבות מול המחשב, רוב החנונים הם "תולעי ספרים" המסוגלים לגמוע כמויות אדירות של טקסט. הם קוראים כמעט כל דבר הבא ליד, החל מספרי לימוד אקדמיים (כגון ספרי האוניברסיטה הפתוחה), ספרות טכנית, ספרי עיון, אנציקלופדיות, עבור בספרות יפה (כגון ספרי הרפתקאות קלאסיים), ספרי פנטזיה ומדע בדיוני וכלה בספרי קומיקס.

מזכיר טיפה ילדים מחוננים. מניסיוני עם אחד כזה, אוסיף לרשימת הקריאה שלהם גם (בעתות מצוקה) תוויות מזון (הם ממש לא בררנים. לא חשוב אם זו הפואמה על קרטון החלב, רשימת הערכים התזונתיים של הלחם או סיפורה המרגש של המשפחה שכבר עשרות שנים מכינה לנו את הזעתר…).

מקור המילה גיק באנגלית, מעניין לגלות, אינו קשור לנזלת בשום צורה. מקורה ככל הנראה במילה geck מן המאה ה-16, שפירושה שוטה.
המקור האמריקאי של המילה geek נטוע בז'רגון של קרקסים מן המאות ה-19 וה-20, עולם עשיר וססגוני שהותיר אחריו מורשת תרבותית שלמה (ראו למשל את הסדרה האפלה והמצוינת Carnivàle). גיק בקרקס היה האמן שהעלה מופעים ביזאריים, ה"פריק שואו" של הקרקס, למשל: מופע עריפת ראשה של תרנגולת חיה בנשיכה. אאוץ'.

circus

המילה חנון היא מבחינתי מילה שאפשר בהחלט להוציא מן הלקסיקון, בין השאר משום שחובבי קריאה בכלל או חובבי הוביט, שר הטבעות ומד"ב בפרט הם הכי קוּלים בסביבה…

ועוד כמה זנבות שנותרו מהפוסט הקודם:

אהבתי. אהבתי קצת מזכיר לי את יפה לך. היפה לך הרווח היום איננו במובן של "בגד חדש? יפה לך", אלא משמש לסוג של מחמאה על כל מצב ועניין שהם. זה ואהבתי הן מין מילים נורא מגניבות שבעצם מבטאות, תלוי בשימוש ובתדירות כמובן, סוג של עילגות.

את לא מבינה (ולא זה, אלא במובן של you won't believe). פשוט נשמע רע.

אפגרייד. ואם כבר, גם לשדרג היא לא תחליף מוצלח במיוחד. אפגרייד היה חינני ב"הבורגנים" כשדב נבון החליט לעשות אפגרייד לחיים שלו, אבל היום כשמציעים לנו אפגריידים ושדרוגים על ימין ועל שמאל, סר חנו של האפגרייד.

התינשאי לי. בעל פה, בשלטי חוצות, בגרפיטי ענק בדרכים – אמריקניזציה טהורה והשפעת יתר של סדרות טלוויזיה. אם כבר חייבים, אז נא לעבור, ויפה שעה אחת קודם, ל"בוא/י נתחתן".

ואללה וואוו, גם אני חוטאת בהם. כשהשימוש מרקיע שחקים, מתבקש להציע לדובר תזאורוס.

לגמרי. עוד מילה בסגנון ואללה וואוו, אם כי עברית למהדרין, למצבים שאין בהם הרבה מה לומר.

לשקף. עצה רווחת בקרב יועצים ויועצות לענייני הורות ועניינים אחרים. אז בפעם הבאה שהבן שלי אומר לי: אימא, תפסיקי להאשים אותי", אני פשוט אשיב: "אני לא מאשימה, חומד, רק משקפת לך".

סוג של. אנחנו סוג של מגניבים ולא רוצים להתחייב על שום דבר…

פאקינג. אין לי שום דבר נגד פאק, למשל, אבל נמאס כבר מה"פאקינג נמאס לי" או "תזיז מכאן את הפאקינג בלגן שלך" וכדומה…

עוד מילים או ביטויים שאתם רוצים להוציא מהלקסיקון מהר מהר, לפני סוף 2012? אנא הגיבו!

מודעות פרסומת

סיכומי סוף 2012: מצעד המילים שהגיע הזמן להוציא מהלקסיקון

לצד רשימות העוסקות במילים המוצלחות לשנת 2012 – למשל מילת השנה של "אוקספורד" היא הצירוף האנגלי המשובח omnishambles, הלקוח מהסדרה הסאטירית הפוליטית The Thick of It ומורכב מ-omni (הכול) ו-shambles (בלגן מוחלט), ומשמשת בעיקר לתיאור פליטות פה וטעויות מביכות של הממשלה הבריטית – יש כמובן גם רשימות של המילים הגרועות או אלה שנשמח להיפטר מהן, למשל: obviously, actually, literally ועוד.

הרעיון לעשות רשימה כזאת גם בעברית הגיע מדף הפייסבוק שלי מהקוראת אפי, שהציעה בתור התחלה את המילה צִלחוּת. כמאותגרת טלוויזיה, יכולתי רק לנחש שהמונח קשור לתכניות בישול כאלה ואחרות המציפות את המרקע, וטעיתי כשניחשתי שהכוונה היא לסידור נאה של צלחות על השולחן.
תיקנה אותי מ', בהסבירה שצלחוּת הוא תרגום ל-plating , ושהכוונה למעשה היא לסידור האוכל על הצלחת – נושא חשוב ולא שולי כלל, שהרי מחקרים כבר מזמן הוכיחו שאוכל אפור, למשל, אינו מעורר תיאבון.

אז נתחיל.

א
* אישה אמיתית. אני תומכת לחלוטין בנשים אמיתיות במובן של נשים לא מרוטשות.
ואני בעד נשים מלאות, שמנות, רזות, שחורות, מעניינות למראה, לא סימטריות, לא שדופות ועוד.
הבו לנו נשים מבוגרות, קשישות, לא יפהפיות ואחרות מכל סוג – בפרסומות, בטלוויזיה, בתקשורת בכלל ובכל תחום.
אבל אני דורשת להוציא מהלקסיקון את הביטוי הזה, משום שכ-ו-ל-ן אמיתיות. כאישה רזה ומאותגרת גובה, אני יכולה להעיד, אם כי אינני אובייקטיבית, שאני בהחלט אמיתית. אם אראה עכבר אטפס על כיסא.

* אחריותיות. המילה הזאת היא תרגום ל-accountability והיא חדרה לכל התחומים. בהתחלה ניסיתי לשכנע, בכתב העת הד החינוך למשל, להשתמש בהצעה היפה בעיניי של האקדמיה – אחריות דיווח, אבל לצערי זה קרב אבוד. אנחנו אמנם מעדיפים בדרך כלל מילה אחת, אבל אחריות דיווח שקופה ומובנת ואחריותיות לא.

ב
* בייבי. סתם עניין של העדפה אישית, אבל אני לא סובלת את ביטוי הקִרבה בייבי כשהוא נאמר בעברית. מתייפייף ומלאכותי.
* בקטנה.
* בני דודים. מכבסת מילים פטרונית לתיאור אדם ערבי בלי להגיד משום מה את המילה ערבי.

ה
* הזוי. פשוט כבר מיצתה את עצמה. ותודה לגיא.

ו
* ווט דה פאק (בעברית) וגם דבליו טי אף!

כ
* טוב, באות כ' יש כמה מתחרות: כזה, כאילו, כאילו דא, אבל מבחינתי כוס, כוסית וכוסון צריכים לצאת מהלקסיקון.

ל

* לרשום (במקום לכתוב) ותודה לעפרה, לקחת (לקחת אחריות, במקום לקבל אחריות, לקחת סיכון במקום להסתכן).
* עוד ביטוי שמתרגמים ועורכים רבים, ותודה לשלומית, לא סובלים הוא להיות שם בשבילו. אני, דרך אגב, בעד להכשיר את הביטוי הזה בשפת הדיבור. לא הייתי עושה שמיניות באוויר בתרגום דיאלוג כדי לכתוב משהו כגון "אתמוך בך" (אבל בטקסט עיוני בהחלט כן).

מ

* מקום, הידוע לשמצה. ואיך אפשר בהקשר של "מקום" שלא לצטט את אורלי קסטל-בלום הנפלאה (ותודה לרוני, שהזכיר לי שזה מתוך "טקסטיל", ולא "דולי סיטי"):

בני-הזוג סגל היו הראשונים בארץ שאמרו: "אני מדבר ממקום של…" הם אלה שהמציאו את תרבות ה"מקום" בשפה העברית, ומשם הם דיברו אל תלמידיהם בזמן השיעור ולאחריו. כל-מיני דברים מופשטים הפכו למקומות. היו מקום של כאב, מקום של בדידות ותסכול, מקום של רוצה-לעזור, מקום של חמלה, וכדומה.

(הספריה החדשה, עמ' 70)
טקסטיל

* בהמשך לאישה אמיתית, אוסיף באות מ' את מלאה במקומות הנכונים. לא, זו לא דרך מכבדת לתאר אישה.

* מסתננים, אפרופו מכבסת מילים. ותודה לקורא י'.

* מצא את מותו, ותודה למרב. לא ברור אם זה עצוב או מצחיק.

* מכנס. מכנס, תחתון, כל המילים שבמקור הן בסיומת זוגי או רבים אך נאמרות ביחיד.

נ

* נגיעות, ותודה ליעל. נגיעות גבינה, נגיעות הדרים וכו'.

ר

* רצח על כבוד המשפחה. ביטוי איום שתורם לרומנטיזציה של מעשי זוועה. תודה למרב.

ת

* תסיים! סיימת לאכול?
charliebrown

תודה רבה לחברי פורום תרגום ועריכה – אג'נדה: לעידית שורר-הראל, מרב זקס-פורטל, אבי מזרחי, שלומית עוזיאל, יעל גורלי, עפרה אביגד, גיא הרלינג פישר, רוני הפנר, אייל אורן, לינדה פניאס-אוחנה, טל ארצי, אלכס פקוביץ', אבי מזרחי, נילי גור-אריה, אורי בלסם, אנה מיי, יעל כהנא-שדמי, אנה ליין, שרונה גורי ורוני שרי-פרייז, וגם לאפי, יובל ומיכל.

~ מוזמנים להוסיף עוד מילים משלכם בתגובות ~