סיכומי סוף 2012: מצעד המילים שהגיע הזמן להוציא מהלקסיקון

לצד רשימות העוסקות במילים המוצלחות לשנת 2012 – למשל מילת השנה של "אוקספורד" היא הצירוף האנגלי המשובח omnishambles, הלקוח מהסדרה הסאטירית הפוליטית The Thick of It ומורכב מ-omni (הכול) ו-shambles (בלגן מוחלט), ומשמשת בעיקר לתיאור פליטות פה וטעויות מביכות של הממשלה הבריטית – יש כמובן גם רשימות של המילים הגרועות או אלה שנשמח להיפטר מהן, למשל: obviously, actually, literally ועוד.

הרעיון לעשות רשימה כזאת גם בעברית הגיע מדף הפייסבוק שלי מהקוראת אפי, שהציעה בתור התחלה את המילה צִלחוּת. כמאותגרת טלוויזיה, יכולתי רק לנחש שהמונח קשור לתכניות בישול כאלה ואחרות המציפות את המרקע, וטעיתי כשניחשתי שהכוונה היא לסידור נאה של צלחות על השולחן.
תיקנה אותי מ', בהסבירה שצלחוּת הוא תרגום ל-plating , ושהכוונה למעשה היא לסידור האוכל על הצלחת – נושא חשוב ולא שולי כלל, שהרי מחקרים כבר מזמן הוכיחו שאוכל אפור, למשל, אינו מעורר תיאבון.

אז נתחיל.

א
* אישה אמיתית. אני תומכת לחלוטין בנשים אמיתיות במובן של נשים לא מרוטשות.
ואני בעד נשים מלאות, שמנות, רזות, שחורות, מעניינות למראה, לא סימטריות, לא שדופות ועוד.
הבו לנו נשים מבוגרות, קשישות, לא יפהפיות ואחרות מכל סוג – בפרסומות, בטלוויזיה, בתקשורת בכלל ובכל תחום.
אבל אני דורשת להוציא מהלקסיקון את הביטוי הזה, משום שכ-ו-ל-ן אמיתיות. כאישה רזה ומאותגרת גובה, אני יכולה להעיד, אם כי אינני אובייקטיבית, שאני בהחלט אמיתית. אם אראה עכבר אטפס על כיסא.

* אחריותיות. המילה הזאת היא תרגום ל-accountability והיא חדרה לכל התחומים. בהתחלה ניסיתי לשכנע, בכתב העת הד החינוך למשל, להשתמש בהצעה היפה בעיניי של האקדמיה – אחריות דיווח, אבל לצערי זה קרב אבוד. אנחנו אמנם מעדיפים בדרך כלל מילה אחת, אבל אחריות דיווח שקופה ומובנת ואחריותיות לא.

ב
* בייבי. סתם עניין של העדפה אישית, אבל אני לא סובלת את ביטוי הקִרבה בייבי כשהוא נאמר בעברית. מתייפייף ומלאכותי.
* בקטנה.
* בני דודים. מכבסת מילים פטרונית לתיאור אדם ערבי בלי להגיד משום מה את המילה ערבי.

ה
* הזוי. פשוט כבר מיצתה את עצמה. ותודה לגיא.

ו
* ווט דה פאק (בעברית) וגם דבליו טי אף!

כ
* טוב, באות כ' יש כמה מתחרות: כזה, כאילו, כאילו דא, אבל מבחינתי כוס, כוסית וכוסון צריכים לצאת מהלקסיקון.

ל

* לרשום (במקום לכתוב) ותודה לעפרה, לקחת (לקחת אחריות, במקום לקבל אחריות, לקחת סיכון במקום להסתכן).
* עוד ביטוי שמתרגמים ועורכים רבים, ותודה לשלומית, לא סובלים הוא להיות שם בשבילו. אני, דרך אגב, בעד להכשיר את הביטוי הזה בשפת הדיבור. לא הייתי עושה שמיניות באוויר בתרגום דיאלוג כדי לכתוב משהו כגון "אתמוך בך" (אבל בטקסט עיוני בהחלט כן).

מ

* מקום, הידוע לשמצה. ואיך אפשר בהקשר של "מקום" שלא לצטט את אורלי קסטל-בלום הנפלאה (ותודה לרוני, שהזכיר לי שזה מתוך "טקסטיל", ולא "דולי סיטי"):

בני-הזוג סגל היו הראשונים בארץ שאמרו: "אני מדבר ממקום של…" הם אלה שהמציאו את תרבות ה"מקום" בשפה העברית, ומשם הם דיברו אל תלמידיהם בזמן השיעור ולאחריו. כל-מיני דברים מופשטים הפכו למקומות. היו מקום של כאב, מקום של בדידות ותסכול, מקום של רוצה-לעזור, מקום של חמלה, וכדומה.

(הספריה החדשה, עמ' 70)
טקסטיל

* בהמשך לאישה אמיתית, אוסיף באות מ' את מלאה במקומות הנכונים. לא, זו לא דרך מכבדת לתאר אישה.

* מסתננים, אפרופו מכבסת מילים. ותודה לקורא י'.

* מצא את מותו, ותודה למרב. לא ברור אם זה עצוב או מצחיק.

* מכנס. מכנס, תחתון, כל המילים שבמקור הן בסיומת זוגי או רבים אך נאמרות ביחיד.

נ

* נגיעות, ותודה ליעל. נגיעות גבינה, נגיעות הדרים וכו'.

ר

* רצח על כבוד המשפחה. ביטוי איום שתורם לרומנטיזציה של מעשי זוועה. תודה למרב.

ת

* תסיים! סיימת לאכול?
charliebrown

תודה רבה לחברי פורום תרגום ועריכה – אג'נדה: לעידית שורר-הראל, מרב זקס-פורטל, אבי מזרחי, שלומית עוזיאל, יעל גורלי, עפרה אביגד, גיא הרלינג פישר, רוני הפנר, אייל אורן, לינדה פניאס-אוחנה, טל ארצי, אלכס פקוביץ', אבי מזרחי, נילי גור-אריה, אורי בלסם, אנה מיי, יעל כהנא-שדמי, אנה ליין, שרונה גורי ורוני שרי-פרייז, וגם לאפי, יובל ומיכל.

~ מוזמנים להוסיף עוד מילים משלכם בתגובות ~

מודעות פרסומת

27 מחשבות על “סיכומי סוף 2012: מצעד המילים שהגיע הזמן להוציא מהלקסיקון

  1. אני מציע שוב את "פריבילגיה", המילה הניג'סית של השנה שצצה תחת כל עץ רענן. ואני כותב זאת מתוךם מודעות מלאה לפריבילגיות שלי – שהרי מי יכול להרשות לעצמו שיימאס לו מ"פריבילגיה" חוץ ממי ששוחה בהן?

    אהבתי

  2. "דור שני לשואה"
    דור שני לצבא הוא בצבא. סלולרי דור שני הוא סלולרי. אבל "דור שני" לשואה לא היה בשואה. זה נשמע כמו "נכון שאכלת קש שמה במחנות, אבל גם הדור שלנו לא ליקק דבש – טקסים, נסיעה לפולין, שמונה שעות של לנצמן"
    (וכמובן כל הסגנון הקיטשי "אני שצעדתי למשרפות" בלה-בלה)

    אהבתי

  3. ובל נשכח את "איפה זה פוגש אותך".
    ועוד כמה שאני נתקלת בהם במסגרת עבודתי:
    לשים נעליים (במקום לנעול), לשים מכנס (במקום ללבוש מכנסיים), לשים גרביים (במקום לגרוב), לשים צעיף (במקום להתעטף), לשים תכשיט (במקום לענוד).

    אהבתי

    1. תודה על התגובות, ענבל. מסכימה לגמרי, במיוחד עם "איפה זה תופס אותך". בעניין לגרוב, לענוד וכדומה, יש לנו גיוון בעברית, שאין באנגלית לשם שינוי – וחבל לא להשתמש בו.

      אהבתי

  4. ואי אפשר כמובן בלי ״זה מרגיש כמו״. הו! ה-It feels like הארור שהעברית מתפתלת ומנסה לחמוק ממנו בכל דרך אפשרית

    אהבתי

    1. היי אורה,
      תודה. אני דווקא במיעוט בעניין הזה. אני בעד להכשיר את "זה מרגיש כמו" על משקל "זה מריח כמו [רוח נעורים…]" – צירוף שכן נחשב לתקני. האקדמיה אמנם לא הסכימה אתי ששני הביטויים שווים ולכן גם אני איאלץ בינתיים למצוא תחליפים מתחת לאדמה 🙂

      אהבתי

  5. אני בעד שיוון – לבטל גם את גבר אמיתי, וממש לא אכפת לי אם גבר אמיתי לא בוכה אף פעם או דווקא להפך, מזיל דמעה על כתפי חבריו לפלוגה… ואם כבר אז גם את "גבר גבר".
    .

    אהבתי

  6. בנוגע לנשים אמיתיות: אני הופתעתי לגלות שבעיתון השמרני "הטלגרף" יש מדור אופנה קבוע ובו דוגמניות במבחר גילים. אמנם כולן רזות למדי, אבל גם דוגמנית קבועה מעל גיל 30 נראית לי הישג מכובד. הנה דוגמה – לא הכי מייצגת, אבל זה מה שמצאתי: http://fashion.telegraph.co.uk/hot-topics/galleries/TMG9721966/713/The-Browser-Night-time-knockouts.html

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s