היום, בעקבות שאלה שעלתה בפורום מתרגמות ומתרגמים, קראתי את תרגומו של אורי הולנדר לשירו של א' א' קמינגס – since feeling is first.

אדוורד אסטלין קמינגס (1894–1962), יליד מסצ'וסטס, נודע בשיריו האוונגרדיים, בשבירה של מוסכמות פואטיות ותחביריות, בדקדוק אידיוסינרקטי, באותיות הלא-רישיות כמובן, לרבות בשמו, ולעתים בפיזור גרפי ייחודי של המילים על הדף.

אוריאל קשת כותב (הארץ, 19.9.2003):

"שירתו, הגם שמבחינת נושאיה עסקה בתחומים קלאסיים כגון אהבה ומוות, היא שירה מקורית מאוד, המהלכת על הגבול הדק שבין ציור לכתיבה ספרותית. למשל, המשורר השתמש בשיריו בחלקי שפה שקשה אם לא בלתי אפשרי להעביר לעברית, כמו דמות ה'אני השר' המכונה בספרו i ומעוצבת במרומז כדמות איש קטן העומד בצדודית אל הקורא. לעתים פירק המשורר וסידר מחדש את המלים במשפט השירי, כדי לגרום לנו להתבונן שוב במשמעות הדברים".

קמינגס היה פציפיסט. במלחמת העולם הראשונה הוא התנדב לשרת כנהג אמבולנס בצרפת, ובגלל התוכן האנטי-מלחמתי שהביע במכתביו הביתה, הוא בילה כמה חודשים בכלא הצרפתי. על חוויותיו שם הוא כתב בספר The Enormous Room.

הספר א.א. קאמינגס: שירים בתרגומו של הולנדר (הוצאת קשב לשירה 2003, בעריכת טל ניצן-קרן) הוא הספר היחיד המוקדש כולו לשיריו של קמינגס בעברית. מתרגמים אחרים תרגמו שירים של קמינגס (לדוגמה, מאיר ויזלטיר באסופה פגימות משנת 1979), ואלה מופיעים בכל מיני אסופות וכתבי עת. ראו למשל את תרגומה היפה של גילי בר-הלל לשירו הכי מפורסם והכי מתורגם: anyone lived in a pretty how town כאן.

הולנדר כותב באחרית דבר לשירי קמינגס בתרגומו: "מיעוט השירים המשובחים שהוציא קאמינגס מתחת ידיו אינו מאפשר, כך נדמה, לראות בו משורר גדול", הערה משונה משהו מפי מי שבחר לתרגם דווקא את השירים האלה, ואף שגויה.

על השיר somewhere i have never travelled כתבתי כאן.

אעבור אם כן לנושא הרשומה – השיר since feeling is first:

since feeling is first
who pays any attention
to the syntax of things
will never wholly kiss you;

wholly to be a fool
while Spring is in the world

my blood approves,
and kisses are a better fate
than wisdom
lady i swear by all flowers. Don’t cry
– the best gesture of my brain is less than
your eyelids’ flutter which says

we are for each other; then
laugh, leaning back in my arms
for life’s not a paragraph

And death i think is no parenthesis

 

מה שמשך את תשומת לבי לתרגומו של הולנדר הוא הבית הראשון. הנה התרגום כולו (הניקוד החלקי שלי, לפי המקור):

כֵּיוָן שֶתחושה
ראשונה להבחין
בְּתַחְבִּיר הדברים
שלא יִשְקוּ לָךְ שְלֵמִים;

כְּשֶאביב בָּעולם
להיות שוטֶה גָמוּר

דָּמִי נֶעְתָּר,
וטוֹב גורל נשיקות
מֵחָכְמָה
נשבעתי גבִרתי בכל הפרחים.      אל תבכי
–– מֶחֱוַת מֹחִי המיטבית פחוּתה מֵ
רפרוּף עפעפֵּךְ האומר

נועדנו זה לזה: אז
צַחֲקי, התרפקי בזרועותַי
הן החיים אינם פִּסְקָה

וּמָוֶת חושבַני איננו סוגרַיִם

מה קורה בעצם בבית הראשון אצל הולנדר? לא ברור, ומחמיץ לדעתי את כל השיר. הפסקה הראשונה היא ג'יבריש – אין דרך אחרת לומר זאת, החטאה אדירה לא רק של השיר הזה, אלא אי-הבנה ורידוד מצערים מאוד של שירת קמינגס בכלל, כי קמינגס חידש וחרג אבל לא כתב ג'יבריש. כפי שכתב עליו מבקר הספרות סטנלי אדגר היימן: "קמינגס כתב לפחות תריסר שירים ששום שיר אחר לא משתווה אליהם. שלושה מהם נמנים עם שירי האהבה היפים ביותר בזמננו ובכל הזמנים".

הולנדר מפרש את הבית הראשון כאילו התחושה היא זו שמבחינה, אבל זו טעות. קמינגס כותב את האני מאמין שלו בשורה זו: מאחר שרגש בא ראשון. זו אקסיומה. זה ה"מאין נחלתי את שירי" שלו. בשיר הארס-פואטי הזה קמינגס כמו עונה למבקריו, אלה שטענו ששירתו ריקה, מפגן תחבירי מרהיב ותו לא. הוא אומר: הרגש הוא הבסיס, הוא המקור, הוא כור מחצבתי. מי שמקדיש תשומת לב רק לתחביר של הדברים אף פעם לא ינשק בשלמוּת, כלומר אף פעם לא יהיה נוכח רגשית כל כולו. הוא כמו עונה לכל אלה שלא הבינו אותו, לרבות הולנדר עצמו, ואומר: החיים אינם פסקה, המוות איננו סוגריים.

התרגום שלי (טיוטה):

מפני שהרגש ראשון
מי שתשומת לבו נתונה
לתחביר של הדברים
לעולם לא ינשקך כל כולו;

כל כולו להיות שוטה
כשהאביב בעולם

דמי מאשר,
ונשיקות הן גורל טוב יותר
מחוכמה
אני נשבע בכל הפרחים, אישה. אל תבכי
– המחווה הכי טובה של מוחי פחותה
מרפרוף עפעפייך
שאומר

נועדנו זה לזו; ואז
צחקי, חבוקה בזרועותיי
כי החיים אינם פסקה

והמוות אני חושב איננו סוגריים

 

בשנת 1953, כשהיה בן 59, פרסם קמינגס את עצות של משורר לתלמידים (A Poet’s Advice to Students). כאן הוא מקריא את הדברים:

אגב, גם פה וגם בשירים שהוא מקריא – כאן, למשל, הוא מקריא את השיר שהזכרתי למעלה – אפשר לשמוע איך המוזיקליות שזורה בתפיסת השפה שלו.

לדברי קמינגס: משורר הוא אדם שמרגיש, ומבטא את רגשותיו דרך מילים. זה אולי נשמע קל, אבל זה לא. שירה היא רגש, לא ידיעה או אמונה או מחשבה. לדבריו, להיות עצמך הוא המאבק הקשה ביותר בעולם שמנסה ללא הרף להפוך אותנו לכל אחד. העצה שלי לצעירים שרוצים להיות משוררים, הוא אומר, היא תעשו משהו פשוט, כמו למשל לפוצץ את העולם, אלא אם כן אתם לא רק מוכנים, אלא גם כמהים, להרגיש, לעבוד ולהיאבק עד יום מותכם. זה אולי נשמע עגום, הוא מסיים, אבל אלה החיים הכי נפלאים בעולם. או כך לפחות אני מרגיש.

Does that sound dismal? It isn’t

It’s the most wonderful life on earth.

Or so I feel.

הציור מתוך ספר הילדים המקסים  Enormous Smallness: A Story of E. E. Cummings, שכתב מתיו בורג'ס ואייר כריס די ג'קומו.

בנאומו לאומה (28.2.2019) לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה להרשיעו השתמש ראש הממשלה בנימין נתניהו במילים מסע ציד חמש פעמים ("מסע הציד הזה התחיל עם ניסיון להדביק לי ולרעייתי שישה תיקי שוחד, זה מגדל קלפים שקורס"). בתרגום הנאום לאנגלית הפך הביטוי מסע ציד לציד מכשפות:

.He urged the public to resist being confused by the witch hunt
The Washington Post

"I plan to continue serving you as prime minister for many more years, but it’s up to you, not the bureaucrats or the commentators and reporters.
Don’t let the witch hunt confuse you", Netanyahu concluded.
The Jerusalem Post

הגדיל לעשות ג'ון קליז ידידנו כאשר צייץ:

קליז כותב שהטיעון המבריק אפקטיבי יותר כשמדובר במורשעת ולא במורשע, ומציע לראש הממשלה להחליף את המכשפות בחדי קרן, חזירים מעופפים או אפילו פושעים.

ציד מכשפות הוא ביטוי אהוב מאוד גם על טראמפ, כזכור, עד כדי כך שאיגוד המכשפות והמכשפים בארצות הברית מחה נגד השימוש המופרז והפוגעני בו. רק בשנת 2018 צייץ טראמפ את צמד המילים witch hunt בטוויטר 117 פעמים, והוא נוהג לזעוק "ציד מכשפות" מעל כל במה אפשרית. יחד עם "פייק ניוז" זו התגובה האוטומטית נגד כל ביקורת – ואם אפשר להרוג שתי ציפורים בציוץ אחד, מה טוב.

נתניהו באופן טבעי מושפע גם מקריאות הקרב "פייק ניוז" ומצו השעה המעודד טשטוש גבולות בין אמת לכזב, וכך נולדו בנאום זה גם הביטויים המלבבים "פייק 1000", "פייק 2000" ו"פייק 4000". לכל אלה נהוג גם להוסיף מגבירים ומעצימים. לדוגמה, טראמפ: the single greatest witch hunt of a politician in American history; נתניהו: מסע ציד חסר תקדים.

לאן נעלמו אם כן המכשפות מהנאום האחרון של נתניהו ומהכרזות אחרות שלו? האומנם מכשפות הן "גירלי" מדי בשבילו ובשביל פוליטיקאים אחרים, כפי שכותב ג'ון קליז? מסע ציד הוא אכן עניין גברי מאוד בתרבות, בניגוד לציד המכשפות – שהקורבנות שלו ברוב המכריע של המקרים היו כמובן נשים.

ההקשר התרבותי הוא המפתח. ציד מכשפות איננו חלק אינהרנטי מהתרבות המקומית. איסורי כישוף למיניהם מופיעים אמנם בתורה, ודינה של מכשפה הוא מוות בסקילה, אבל אין מה להשוות בין המקום המרכזי של ציד המכשפות בהיסטוריה, בתרבות ובתודעה הקולקטיבית של העולם האירופי הנוצרי ובין מקומו בתרבות היהודית והישראלית. יתרה מזו, ציד המכשפות בסיילם, מסצ'וסטס ב-1692 הוא אירוע טראומטי בהיסטוריה האמריקאית. בנרטיב ובאתוס הלאומי שלנו עלילות הדם ממלאות תפקיד דומה ("שופכים את דם רעייתי, רודפים את בני. זו עלילת דם").

השימוש המתועד הראשון במונח ציד מכשפות באנגלית היה בסביבות 1885, והוא בא לציין רדיפה של נשים שנחשדו במעשי כישוף והוצאתן להורג, אירועים שנמשכו מאות שנים והגיעו לשיאם בעיקר בין 1580 ל-1650. השימוש הפופולרי, המטפורי, בשיח הפוליטי החל ככל הנראה ב-1919, אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהסנאט האמריקאי החל לחקור תעמולה בולשביקית. אחד העדים בוועדה הביע את תקוותו שארצות הברית תתייחס לחשודים בשיקול דעת ולא באווירה של ציד מכשפות. נוצר קשר הדוק אם כן בין ציד מכשפות לקומוניזם, ולימים היו מקארתיזם וציד מכשפות מילים נרדפות של ממש. המונח התרחב, והוא מציין אווירה של רדיפה לא הוגנת אחר אנשים בעלי דעות הנחשבות למסוכנות, מרושעות או סתם לא מקובלות והענשתם.

 לסיום, שירה של אן סקסטון Her Kind. להאזנה במשוררת מקריאה אותו בקולה לחצו כאן.

אישה מסוגה
יצאתי, מכשפה אחוזת דיבוק,
אמיצה יותר בלילה, מחרידה אוויר שחור;
חולמת רוֹע, סיירתי בְּחישוק
מעל לבתים הפשוטים, אור אחר אור:
יצור בודד, בעל תריסר אצבעות, משוגע.
אישה כזאת היא לא אישה, בדיוק.
הייתי אחת מסוגה.

מצאתי את המערות החמות ביערות,
מילאתי אותן מחבתות, מדפים, פסלונים,
שידוֹת, בדי משי, אינסוף אוצרות;
בישלתי סעודות לַתולעים ולַשדונים:
מייללת, מסדרת כל דבר שנפרע.
אישה כזאת לא ממש מבינים.
הייתי אחת מסוגה.

נסעתי בעגלתך, רַכָּב,
נופפתי זרועות עירומות לַכפרים שחלפו על פניי,
לומדת את אחרוני השבילים הזוהרים, ניצולה
בַּמקום בו להבותיך נושכות את ירכיי
וצלעותיי מתפצחות עם כל פנייה חדה.
אישה כזאת לא מתביישת למות.
הייתי אחת מסוגה.

[בתרגום יעל גלוברמן, שיעורים ברעב, הוצאת קשב לשירה]

 

* שמות כב, 17.
תודה לש' על הרעיון לרשומה.

דונלנד טראמפ, האיש והבלורית, הצליח להיכנס לקטגוריית המילים השערורייתיות ביותר לשנת 2015 של האגודה האמריקאית לשפה (American Dialect Society) עם ההערה הנבזית שזרק על ההפסד של הילרי קלינטון לברק אובמה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית ב-2008. טראמפ אמר, כזכור, שהילרי קלינטון
got schlonged by Barack Obama – המילה "שלונג" היא כמובן איבר מין זכרי ביידיש. ברור לכול מה עשה אובמה לקלינטון אליבא ד'טראמפ.

האמריקאים מתים על מילים ביידיש, בעיקר כאלה שמתחילות בצליל ש. השנה נכנסו, למשל, למילוני הסקרבל הרשמיים של קולינס ומרים וובסטר מילים שמקורן מן היידיש: schvitz (להזיע), tuchus (תחת), schmutz (ג'יפה), shtum (שקט, שמר על שתיקה), shlub (כינוי לאדם גס רוח, חסר תרבות. ז'לוב, אבל בניואנס קצת שונה), shlep (להיסחב עם משהו) ו-shmuck (שלונג, נו). (את כל המילים המתחילות בצליל "ש" מותר לאיית עם c או בלעדיה.)

בכל אופן טראמפ עצמו לא הצליח לגרוף את מרב קולות השופטים (יותר מ-300 בלשנים וחוקרי שפה) בקטגוריה זו וקיבל שלונג ניצָּח (173 קולות לעומת 148, בהתאמה) מכיוון המילה fuckboy – כינוי גנאי לגבר שמתנהג בצורה מופקרת.

על קטגוריית המילה היצירתית ביותר לשנת 2015 התחרו המילים ammosexual – אנשים שמתלהבים (יתר על המידה) מכלי נשק עד כדי פטישיזציה, "סתם" אנשים שממש רוצים לקחת אִתם נשק לכל מקום או תומכים נלהבים בזכות לשאת נשק (הלחם של ammo – קיצור ל-ammunition – ו-sexual);
המילה adult בתור פועל, שמשמעה להתנהג כמו מבוגר;
low-key – המבוססת על high-key ומבטאת את ההפך, את כל מה שמאופק, מעודן או בלשון המעטה;
squad – שזה יחידה או חוליה, והשימוש שלה הורחב ל"מעגל חברים קרוב";
והקריאה yaas (שמותר ומקובל לאיית גם yaaass ו-yaass, בטח יש גם ניואנסים שונים או משהו), שבאה לבטא הסכמה נלהבת, התלהבות או התרגשות.

המילה ammosexual זכתה ברוב קולות מכריע בקטגוריה הזאת.

הקטגוריה החשובה והעיקרית של האגודה האמריקאית לשפה וזו שבלשנים וחובבי שפה מחכים לה בכיליון עיניים עד תחילת ינואר (בניגוד למילוני אוקספורד, למשל, שפרסמו כזכור את מילת השנה שלהם כבר בסוף דצמבר. לרשומה על מילת השנה שלהם, שאיננה מילה אלא אימוג'י, ראו פה) היא קטגוריית המילה השימושית ביותר, במילים אחרות – מילת השנה.

על קטגוריה זו התמודדו כמה מילים: ידידתנו הטובה מלמעלה, "אמוסקסואל", שכבר זכתה בקטגוריה אחרת;
ghost או ghosting – פועל שמתאר דרך לא ממש ידידותית לסיים מערכת יחסים: במקום לכתוב מכתב פרידה ארוך, מנומק ויפה (זה לא אתה, זו אני; אני לא בנוי לקשר) נעלם העוזב האמיץ משל היה רוח רפאים. הוא נעלם מהפייסבוק ומכל שאר הפלטפורמות שאנשים מקיימים בהן קשרים עם העולם.
on fleek – מתוקתק, ללא רבב;

thanks, Obama – אמירה סרקסטית מפי מתנגדי אובמה שמשמשת להאשמתו של נשיא ארצות הברית בכל הרעות החולות האפשריות, לרבות צרות בחיים האישיים.
"תודה, אובמה" הגיעה למקום השני עם 76 קולות.

אם כן מילת השנה של ADS היא כינוי הגוף they. הכינוי they משמש כבר מאות שנים לכינוי יחיד (לא "הם", אלא "היא" / "הוא") בלתי ממוגדר, והוא מופיע בין השאר ביצירות של צ'וסר, שקספיר וג'יין אוסטן. הבלשן, חוקר השפה והלקסיקוגרף בן זימר מסביר את הבחירה בעובדה שביטויים מגדריים חדשים עוררו דיון ער בשנה האחרונה. בעוד שעלו לא מעט הצעות לכינויי גוף ניטרליים מבחינה מגדרית, הרי שהמילה they כבר נמצאת בשפה והיא בשימוש נרחב. הרעיון הוא שכל אדם, טרנסג'נדר או אחר, יכול להימנע מבחירה בינרית בזכר או נקבה ולשמור על עמימות מגדרית מכל סיבה שהיא. במקום לכתוב Everyone does his or her best – החלופה שנחשבת לתקנית – נכתוב Everyone does their best. השימוש ב-they ביחיד מבטא את הדרכים שבהן אנשים חושבים היום על זהות מינית ומגדרית ומצביע אולי על נכונות גדולה יותר להשלים עם הזהויות האלה דרך הביטוי שלהן בשפה.

קטגוריה נוספת של ADS היא האימוג'י הבולט של השנה, רמז עוקצני משהו אולי לכיוון מילוני אוקספורד, שמילת השנה שלהם ל-2015 לא הייתה מילה כלל, אלא האימוג'י של החיוך עם הדמעות.

בקטגוריה זו התמודדו:

שמוגדר Information Desk Person – האיש או האישה מהמודיעין. האימוג'י משמש בסוף משפט, כדי לשאול: אז מה דעתך? האם אני צודק? אבל הוא בעיקר סרקסטי, ומשתמשים בו כדי להביע "מ'כפת לי" או whatever.

האימוג'י הזה

שכל כולו אהבה והתרגשות;

הפרצוף הקורץ

שהוא כבר, איך לומר, קצת פאסה.

האימוג'י הזוכה (138 קולות), שלפחות אחד המצביעים בעדו אמר שהוא בחר בו רק כדי לראות איך בן זימר יסביר את הבחירה לעיתונות הוא:

החציל.

היזהרו שלא לשלוח אותו לאימא כשאתם רוצים לוודא שהיא מכינה את הסלט חצילים הטעים שלה לשבת.

 

מדריך הילדים לגירושים

לורי מור 

הוסיפי עוד מלח לפופקורן כי אימא שלך תגיד שהיא צריכה את זה בגלל שהקטע שאינגריד ברגמן כמעט מתה והמצלמה עושה כל מיני טריקים כדי להאריך את הגוף שלה ממש גומר אותה כל פעם מחדש.

חשבי: אלוהים, היא עוד פעם מתחילה עם הטישואים.

היא תגיד תודה חמודה כשתתקרבי לאט, לאט בנעלי בית וחלוק ותיכנסי לסלון עם מה-שהיה-פעם-הקערת-סלט של סבתא מלאה עד גדותיה. הכנתי את זה לבד, הזכירי לה, והפילי כמה על הרצפה בטעות. מיטֶנְז יחבוט בהם בכפותיו לכל עבר.

המממ, זה טוב להחזיר לגוף את כל המלח הזה, היא תלעס ותחייך חיוך לח.

ספרי לה שאחות בית הספר אמרה פעם אחרי סרט על התבגרות שמלח מזיק ללב.

שטויות במיץ, היא תגיד. הוא רק גורם לו לדפוק, זה הכול. בום, בום, בום – אוי, תראי! היא תדבר בפה מלא פופקורן. קרי גרנט מוציא אותה משם. הוצאת את המכונת פופקורן מהשקע?

העמידי פנים שאת לא שומעת אותה. הביטי איך אינגריד ברגמן נראית כאילו האריכו אותה; שאלי את עצמך מה זה אומר.

כדאי שתבדקי, היא תגיד.

היאנחי. עשי צקקק קטן עם הלשון. רוצי הכי מהר שאת יכולה כי הפרסומת הבאה היא האחרונה. הוציאי את המכונה מהשקע. הביאי איתך את מיטנז כי הוא מיילל ליד המקרר. הוא ישאיר שיער על החלוק שלך. שמטי אותו לחיקה של אמך.

הי מתוק, היא תגרגר אל החתול ותגרד לו מאחורי האוזניים. התרפקי על אימא שלך והיא תושיט יד ותגרד גם לך מאחורי האוזן ותיתן לך נשיקה על הלחי. ואז פתאום היא תרכון קדימה, תושיט יד לעבר הקערה שעל שולחן הסלון, בזהירות, שלא להפריע לחתול. אני תמיד חושבת שהוא יבין מהר יותר ממה שהוא מבין, אימא שלך תגיד בין לעיסות, מעבירה מיד ליד ואז לפה. גברים יכולים להיות כל כך אטומים ומתסכלים. היא תקרוץ לך.

הסתכלי על הטלוויזיה בחשדנות. כל הרעים ייתנו לקרי גרנט לקחת את אינגריד ברגמן במכונית השחורה. תהיה הרבה מוזיקה מיושנת. עמדי והרימי את צדי החלוק שלך. הוציאי את הלשון מהפה והעמידי פנים שאת רוקדת כמו איזה מפגר במסיבה. גלגלי את העיניים. חצי את הסלון בתנועות וַלס מוגזמות והיתקלי ברהיטים. אימא שלך תעמיד פנים שהיא לא מתייחסת אלייך. בסוף היא תגיד בקול שטוח: כמה נפלא, וואו, את ממש מרגשת אותי.

כשהמוזיקה תיגמר, היא תשאל אותך מה את רוצה לראות עכשיו. היא תעביר לך את מדריך הטלוויזיה. הסתכלי עליו. אמרי: את סרט האימה הממש מאוחר. היא תרים לעומתך גבה, אבל אמרי: בבקשה, בבקשה בקול רך והצמידי ידיים כאילו את מתפללת. היא תחייך חזרה ותיאנח, אוקיי.

העבירי ערוץ וחזרי לספה. היכנסי עם אימא שלך מתחת לשמיכת הצמר הכחולה. אמרי לה שאת הכי אוהבת את הסרט המצויר בהתחלה, כשהמומיה יוצאת מארון המתים ושואגת: אימא'לה!! עלי על המשענת של הספה ועשי חיקוי – הידיים שלך כמו טפרים, המרפקים ישרים והראש נופל הצדה. אימא שלך תגיד לך לשבת חזרה. חזרי להתכרבל איתה מתחת לשמיכה.

כשהיא תגיד, את מי את אוהבת יותר, את המומיה או את האיש-זאב, אמרי לה שהאיש-זאב מפחיד כי בלילה הוא יוצא החוצה ועושה דברים ואף אחד לא חושד בו כי במשך היום הוא עובד בבנק ואין לו פרווה.

מה עם המומיה? היא תשאל ותלטף את מיטנז.

משכי בכתפיים. קפלי את השפתיים כלפי פנים. אמרי: המומיה היא המומיה.

בקצה לשונך שחררי גרעין רך לעוס אחד מהשיניים הטוחנות שלך. נסי לבלוע אותו, אבל גרמי לו להיתקע בגרון והתחילי להשתנק ולהשמיע קולות איומים של הקאה. הם יבריחו את החתול.

אלוהים אדירים, תיזהרי, אימא שלך תגיד ותטפח לך על הגב. הנה, תשתי מים.

נסי להיאנק: בירה שחורה, בירה שחורה, כמו איזה קאובוי גוסס שראית פעם בפרסומת, אבל שתי את המים בכל זאת. כשאת כבר לא נחנקת, כשהפנים שלך פחות אדומים ואת יכולה שוב לנשום, בקשי קולה. אימא שלך תגיד: לא נראה לי; ד"ר אטווד אמר שהשיניים שלך במצב נורא.

אמרי לה שד"ר אטווד לא שווה כלום.

מה זאת אומרת? היא תשאל מופתעת.

הסתכלי קדימה. אמרי: לוידעת.

המומיה תפיל עמודי טלפון, תרים אותם ותשליך אותם סביב כמו לֶגו.

וואו, עטופה כולה בתכריכים ואין לה לאן ללכת, אימא שלך תגיד.

התרפקי עליה ואמרי יפההה! ארוך, נמוך ומתפעל.

המשטרה תגיע לבית הקברות לחפש את המפלצת. הם לא ידעו אם זה איש-הזאב או המומיה, אבל מישהו הסתובב שם והשאיר ערמות קטנות ומעלות עשן של עצמות ועור שגורמות אפילו לכלבים של המשטרה ליילל מרוב פחד.

אמרי משהו כמו איכס, דוחה, ועצמי את העיניים.

את בטוחה שאת רוצה לצפות בזה?

התעקשי שאת לא מפחדת.

יש הופעת רוק בערוץ 7, את יודעת.

חשבי על זה. החליטי לנסות את ערוץ 7, רק בשביל אימא שלך. מישהו עם שיער שמנוני שנראה כמו דוד ג'ק יגיד משהו משעמם.

אימא שלך תסכים שהוא באמת נראה כמו דוד ג'ק. טיפה.

להקה עם צלליות שחורות בעיניים תתחיל לנגן בגיטרות. עמדי ונתרי למעלה ולמטה כמו שראית את ג'ולי סטיינמן עושה פעם.

אלוהים, למה הגיטרות תמיד תקועות במפשעה שלהם כשהם מנגנים? אימא שלך תשאל.

אל תעני, פשוט חקי אותם, העיפי את השיער שלך אחורה וגעי במפשעה דרך מכנסי הפיג'מה שלך בתנועות משונות. אימא שלך תסטור לך ותגיד שאת גסת רוח.

התנהגי כאילו נפגעת. זייפי נפילה. הרימי כתב עת והעמידי פנים שאת קוראת בו. החתול שוב יצטרף אלייך. הסתכלי על התמונות של האוכל.

אימא שלך תנסה לעודד אותך. היא תגיד: תראי, פט בנאטר! בואי נרקוד.

אמרי לה שלדעתך פט בנאטר מטופשת וזולה. אל תגידי כלום במשך חמש דקות.

כשהבִּי-52 יופיעו, אמרי לה שהם בסדר לדעתך.

חייכי בביישנות. ואז שתיכן תקומו ותרקדו כמו משוגעות מסביב לשולחן הסלון עד שתזיעו, בעודכן צועקות לקולות האו-אה-או, קופצות כמו מקלות פוגו, מתנהגות כמו רובוטים מהחלל. נפנפי בידיים לכל עבר משני צדי הראש כמו אימא שלך. בזמן הפרסומות בקשי משקה תפוזים מוגז.

או מים או חלב, היא תגיד, קצת מתנשפת, ותתיישב על הספה.

אמרי שיט, וכשהיא תשאל מה אמרת, היאנחי: כלום.

אחרי זה רוד סטיוארט שר על איזה גג. אימא שלך תגיד: הוא די חתיך.

אמרי לה שג'ולי סטיינמן ראתה אותו פעם בחנות ואמרה שהוא נראה ממש זקן.

המממ, אימא שלך תגיד.

הסתכלי טוב על רוד סטיוארט. שאלי את עצמך אם את יכולה לעשות ככה עם הרגליים. הכיני חיקוי בשביל ג'ולי סטיינמן.

כשכל הפופקורן ייגמר, פהקי. אמרי: אני הולכת לישון עכשיו.

אימא שלך תיראה מאוכזבת, אבל היא תגיד, אוקיי מתוקה. היא תכבה את הטלוויזיה. דרך אגב, היא תשאל בהיסוס כמו שהיא עושה תמיד. איך עברו שלושת הימים האחרונים?

דלגי על הקטע עם האישה ועל הקטע עם הבירה. אמרי לה שהם עברו בסדר, שיש לו לוח קליעה למטרה חדש בצבע כסף ושיצאתם לארוחת ערב ואיזה איש אחד שקראו לו הדסון סיפר סיפור די מצחיק על איך שהוא השתין בתוך סל כביסה. בקשי ממנה סֶבן אפּ.

 

—

לורי מור היא אחת הסופרות האהובות עליי עוד מקובץ הסיפורים Anagrams, שקראתי ב-1987, קצת אחרי שיצא לאור.
הסיפור The Kid's Guide to Divorce התפרסם בקובץ Self Help, קובץ סיפורים קצרים מ-1985.
התרגום שלי, המופיע כאן, התפרסם בגיליון השני של כתב העת צריף. קישור לכל הגיליון פה.

סוף שנה ועִמה סיכומי המילים, מעין מסורת זוטא בבלוג (סיכומי הבלוג לשנת 2012 כאן וכאן).

WOTY – הקיצור הרווח ל-Word of the Year – הוא פרי יוזמתו של אלן מטקלף מהאגודה האמריקאית לשפה (American Dialect Society). בשנת 1990 הבזיק במוחו רעיון: בדומה למגזין טיים, שבוחר בכל שנה את אנשי השנה שלו, מדוע שלא נבחר אנחנו – שסורקים באדיקות כל פיסת נייר כתובה (החל בכתבי עת וכלה בעבודות שמגישים לנו הסטודנטים שלנו) כדי למצוא תחדישי לשון, סלנג ומילים מוכרות בלבוש חדש – את מילת השנה; הרי השפה היא ראי.

המילה הראשונה של האגודה, מילת השנה שנבחרה לשנת 1990, הייתה Bushlips על שם הנשיא ג'ורג' בוש (האב), שטבע בשנת 1988 את האמרה הידועה: Read my lips: no new taxes. המונח "בּוּש ליפּס" משמעו רטוריקה פוליטית ריקה מתוכן. שפתי מרמה. (ואף מילה על חוק מע"מ אפס.)

מילת השנה הבאה של ADS הייתה Mother of all, והיא נקלטה גם בעברית, למשל: אם כל המלחמות, אם כל הפצצות. 
המילה שבחרו ב-ADS ב-2006 הייתה הפועל פלוטו. To pluto או To be plutoed לקוח כמובן מכוכב הלכת המודח פלוטו, ומשמעו לרדת בדרגה, להיות מודח. הוויכוח על פלוטו, אגב, עדיין נמשך ועמו הקריאות להחזירו לרשימת כוכבי הלכת.

מילת השנה בה"א הידיעה, המילה שזכתה לתפוצה ופרסום אדירים והעלתה את קרנו של מוסד "מילת השנה" בכלל ושל מילוני אוקספורד בפרט, היא כמובן סלפי (לרשומה שלי על סלפי ועל מילים אחרות לסיכום 2013 ראו פה). סלפי זכתה לתהודה עצומה, הרבה יותר מ-WOTY אחרים בשנים קודמות או של מילונים אחרים, והסיבות ברורות. היא קליטה וסקסית, והיא כמובן משקפת את רוח הזמן בדיוק תמציתי. כך רואה האמן או האמנית המכונים בנקסי את התופעה (בנקסי כבר התארח/ה אצלנו בבלוג, באחת הרשומות החביבות עליי, רשומה פילית).

במילוני אוקספורד מסבירים שמילת השנה, לא בהכרח מילה חדשה, היא מילה שעוררה עניין רב במהלך השנה. לפחות שלוש ממילות השנה לשנת 2014 מבטאות, בדומה לסלפי, את הצורך המתמיד והנרקיסיסטי לתעד את עצמנו, לספר, לחלוק ולהצטלם: 
המילה של מילון צ'יימברס היא Overshare – חשיפת יתר – אנדרסטייטמנט בריטי טיפוסי ומושחז; המילה הנבחרת של מילון קולינס היא Photobomb – להתפרץ לתמונה (או לסלפי, לצורך העניין) של מישהו אחר, ע"ע בנדיקט קאמברבץ' (שללא ספק עושה זאת בחן רב);

[התמונה מכאן]

והמילה Exposure של האתר dictionary.com – חשיפה על שלל מובניה: חשיפה במובן של סכנת הידבקות (בעיקר בעקבות בהלת האבולה); פרסום דבר מה, הבאתו לידיעת הציבור, סיקור; וחשיפה במובן של גילוי, הסרת הכיסוי או מעטה השתיקה מעל שערורייה, פשע, טיוח וכדומה.

נחזור רגע לשנת הסלפי. מילת השנה של ADS ל-2013 הייתה because, מילה עתיקה ולא מרגשת, אלא שהיא עברה תמורה מעניינת – היא משמשת בדיבור ובכתב כהקדמה לשם עצם או שם תואר בלי of לפניה. כלומר, במקום I didn't go because of the rain אומרים פשוט I didn't go because rain. המילה קיבלה את מספר ההצבעות הרב ביותר בקרב חברי הוועדה (127), ועקפה מתמודדות אחרות, כגון סלפי
(20 קולות בלבד), סְלֶש (slash, שאפילו בעברית מחליף לפעמים את המילה "או", כמו במשפט "רָעֵב סְלֶש גווע") (21 קולות) ו-Obamacare (אובמה-קר, על שם חוק הבריאות של הנשיא אובמה, שזכתה ב-39 קולות). בן זימר, יו"ר ועדת המילים של ADS ובלשן אמריקאי מהולל, מצטט את ההסבר של אחד התומכים בבחירה במילה because כך:
Because useful.

 מילוני אוקספורד שבחרו, כאמור, במילה סלפי בשנה שעברה, החליטו, לדבריהם, לנקוט נימה קצת יותר רצינית הפעם ובחרו בפועל vape – לנשום ולשאוף אדים (vapor) של סיגריה אלקטרונית, מכשיר שצובר פופולריות. ועדת המומחים של מילוני אוקספורד הסבירה שהמילה אקטואלית מאוד ומשקפת סוגיות חברתיות ובריאותיות בוערות. לסרטון שמסביר מדוע בחרו דווקא ב"וייפ" ראו כאן.

"וייפ" גברה על מועמדות פופולריות אחרות, דוגמת bae, כינוי לבן או בת זוג, שמקורותיו לא ברורים. יש הטוענים שאלה ראשי תיבות של before anyone else, בעוד שאחרים אומרים שזה קיצור של babe או baby. כך או כך, מדובר בכינוי חיבה שאפשר להשתמש בו גם כדי לתאר כל דבר טוב או מגניב.
היא גברה גם על Normcore (נורמקור), הֶלחֵם של normal ו-hardcore, אופנה שמדגישה מראה רגיל ולא אופנתי; על Slacktivist, עוד ביטוי תמציתי של רוח הזמן: שילוב של slacker (מי שמנסה להימנע מפעולה ומאחריות) ואקטיביזם, מעין אקטיביזם-כורסה בגרסתו החדשה: אקטיביזם דיגיטלי; ועל ההֶלחֵם Mansplain – שילוב של man ו-explain  – כשגבר מסביר משהו, בדרך כלל לאישה, בצורה מתנשאת ופטרונית. מילה זו נבחרה למילת השנה של הניו יורק טיימס לשנת 2010 ולקטגוריית המילה היצירתית ביותר של ADS לשנת 2012. המילה זכתה גם לתרגום עברי מצוין: הסגברה: הסבר, הסברה + גבר.

השימוש בסיומת splain – שפירושה להסביר משהו מתוך ביטחון עצמי מופרז, לעתים בצורה לא מדויקת ופשטנית, הורחב וממשיך להתרחב: למשל, whitesplain – כשאדם לבן מסביר משהו לאדם לא לבן; parentsplain – הורים מסבירים כל מיני דברים לאנשים שאין להם ילדים; kidsplain – ילדים מסבירים להורים דברים שההורים לא מבינים (ואולי לא יבינו לעולם).

 

 

 

רשימות של מילים בלתי ניתנות לתרגום מכל מיני שפות אקזוטיות יותר או פחות הן בון טון בשנים האחרונות. האופנה הזאת התחילה ככל הנראה עם רב המכר המוצלח טינגו של אדם זאקו דה בואנו (בתרגום גיא שרת, הוצאת קרן 2011), ספר הסוקר מילים וביטויים מיוחדים ביותר ממאתיים שפות.

המילה טינגו עצמה משמעה בשפת הרפה נוי, השפה שמדברים באי פסחא, ללוות משָּכֵן את כל חפציו עד לריקון הדרגתי של ביתו.  

התמונה מתוך פרויקט מקסים של אמנית בשם אניינה ליאר, שאיירה 23 מילים ייחודיות מכל מיני שפות.

אחדים מהביטויים שמככבים קבוע ברשימות מעין אלה הם, למשל, je ne sais quoi (תכונה חמקמקה שקשה לבטא במילים. לדוגמה: חוש האופנה המפורסם של הנשים הצרפתיות);
esprit d'escalier (מילולית: חוכמת חדר המדרגות, כלומר חוכמה שלאחר מעשה, מה שנוח וובסטר כינה בחינניות רבה after-wise, כפי שהזכרתי ברשומה קודמת);
schadenfreude הגרמני (שמחה לאיד);
ו-saudade הפורטוגלי (נוסטלגיה, ערגה, כמיהה), הנכסף במיוחד הודות לסזריה אבורה.

יש מילים משפות אחרות שמתפשטות כמו אש בשדה קוצים. המילה הגרמנית החיננית schadenfreude, כאמור: שמחה לאיד או העונג שאנו מרגישים לנוכח השפלה או מפלה של אדם אחר, הופיעה 43 פעמים ב"ניו יורק טיימס" בלבד בשנת 2008, לעומת 23 מופעים בשנת 2000.
בכתבה שכותרתה  The Age of Schadenfreude טוען הכותב שלמרות הצייטגייסט, כבר מיצינו את "שדנפרוידה" מכל הכיוונים.

מלבד צייטגייסט, שגם דוברי עברית אוהבים לאמץ, גם וולטשמרץ – weltschmerz – היא מילה נהדרת (מילולית: צער העולם). אין ספק בכלל שצער העולם נשמע עמוק ואפלולי יותר, ולמעשה משכנע יותר, בגרמנית. אבל אם להודות על האמת גם בעברית אפשר לבטא סנטימנט דומה – ולא רק של המילה הזאת, אלא של רוב הרגשות והביטויים ה"בלתי ניתנים לתרגום".

ביטוי אחר שחוזר על עצמו ברשימות מעין אלה הוא ti voglio bene, דרכם של האיטלקים להבחין בין אהבה רומנטית לבן או בת זוג – כפי שמביע הביטוי ti amo – לבין אהבה לחברה, צאצא, הורה, בעל חיים ובקיצור – שאר העולם. מילולית המשמעות היא משהו בסגנון "אני רוצה בטובתך", אבל בפועל מדובר ב"אני אוהב/ת אותך" (ותודה לחברתי גילי על האישוש). למעשה, מדובר יותר בהבדלים תרבותיים מאשר בתחושות שאי אפשר להביע בשפות אחרות.

בפרויקט בשם Unspeakableness של אמנית בשם פיי יינג לין מופיעים גם שני ביטויים בעברית (הידד!): כואב לי הלב ואני חולה עליך. לין מסבירה שכואב לי הלב מבטא רגש של צער הנובע מהזדהות עם סבל של אדם אחר – תפיסה רומנטית משהו שלא בהכרח מגדירה נכונה את השימוש שלנו בעברית.

דייויד שריאטמדארי מה"גרדיאן" טוען שאם אין בשפה מסוימת דרך להביע מושג במילה אחת, אין פירוש הדבר שהמושג אינו קיים בשפה זו או שדובריה לא יוכלו להבינו. במילים אחרות, הוא אומר, החיפוש אחר איזה אי נידח שמדברים בו שפה אקזוטית אינו אלא קשקוש. כלומר, שום מילה איננה בלתי ניתנת לתרגום באופן מוחלט, בדיוק כפי שמצד אחר – שום מילה אינה ניתנת לתרגום מדויק. הכותב מפריך גם את המיתוס המפורסם שיש עשרות או מאות מילים שונות לתיאור שלג בשפת האינואיט.

התפיסה השגויה נובעת מאי-הבנה מבנית של קבוצת שפות זו, שיש בהן אפשרות להוסיף שמות תואר לשם העצם ולהרכיב בדרך זו מילה אחרת.

ביטוי פופולרי נוסף, והפעם יפני, הוא Age-otori (או Age-tori. כאן וגם כאן, למשל) – שפירושו, לכאורה, להיראות גרוע יותר אחרי תספורת. כלומר, גרסה קצת אחרת של הביטוי החינני וההכרחי, שאין להבין בלעדיו את התרבות האמריקאית, Bad Hair Day. אולם חרף נחיצותו והקסם הבלתי ניתן לערעור שלו, מתברר שלא דובים ולא יער, או, ליתר דיוק, לא שמפו ולא שמן קוקוס. הביטוי אינו מוכר כלל ביפן, כפי שטרחה וביררה עבורי חברתי שרית היפנולוגית. ליתר ביטחון (לשון נקייה ל: לאחר נדנודים והפצרות מצדי) היא שאלה גם את קרובי משפחתה וידידיה היפנים, והם משכו בכתפיהם במבוכה יפנית מנומסת. חיפוש שלה בגוגל העלה רשומה בבלוג יפני, שבה מספרת הכותבת בשעשוע רב על ההמצאה המערבית הרומנטית ומסכמת במסקנה: טוב ללמוד מילים חדשות בשפת האם שלך…

16 באוקטובר הוא יום המילונים העולמי. התאריך חל ביום הולדתו של נוח וובסטר (נולד בקונטיקט בשנת 1758. נפטר ב-1843), המילונאי הנודע (בין שאר כישוריו הרבים), שהוציא לאור את המילון הראשון שלו בשנת 1806. שנה לאחר מכן הוא התחיל לעבוד על המילון האמריקאי של השפה האנגלית – תהליך שארך 26 שנה וכלל בין השאר לימוד של כ-28 שפות.

בשנת 1828, בהיותו בן שבעים, יצא לאור המילון המפורסם בשני כרכים, והבטיח את מקומו של וובסטר בהיסטוריה כלקסיקוגרף ראשון במעלה של האנגלית האמריקאית. במילון היו כ-70,000 מילים – יותר מכל מילון שקדם לו אי פעם. אחת מתוך שש מילים לא תועדה מעולם בשום מילון לפניו – ביטוי לעמדתו פורצת הדרך של וובסטר, שבחר להכניס למילון ערכים מתוך אוצר המילים האמריקאי המתחדש, למשל: squash (דלעת) ו-applesauce (רסק תפוחים).

פול אנת'וני ג'ונס מביא בבלוג שלו ב"האף פוסט" 26 מילים משונות ומיוחדות שהופיעו במילון של וובסטר ונשכחו. אחת המילים המקסימות ברשימה הזאת היא after-wise, שם תואר לחוכמה שלאחר מעשה, מה שהצרפתים מכנים esprit d'escalier (מילולית "חוכמת חדר המדרגות", אחד הביטויים האהובים עליי בכל הזמנים). ההגדרה ל-after-wise מתוך מילון וובסטר:
wise afterwards or too late.

באות X הכניס וובסטר 13 מילים – בניגוד לסמואל ג'ונסון, שדילג לגמרי על האות X במילון שלו משנת 1755, בטענה ש:
X is a letter which, though found in Saxon words, begins no word in the English language.

המילה מילון בעברית היא המילה הראשונה שחידש אליעזר בן יהודה בפרויקט החייאת העברית השאפתני שלו, והיא החליפה את המונח הקודם – ספר מילים. לא נכביר מילים כאן על בן יהודה, רק נמליץ על ביקור בחדר בן יהודה בבית האקדמיה ללשון עברית. בתמונה בן יהודה בחדר העבודה שלו עם השלט שהיה נר לרגליו – הזמן קצר, המלאכה מרובה (עוד הרבה לפני שכיתוב ושלטים נהיו לשם דבר בעולם העיצוב)…

מדלין קריפקה, יהודייה אמריקאית בת שבעים, אוספת מילונים. בתמונה, מוקפת מילונים, אוחזת קריפקה במילון הכי עתיק באוסף שלה: מילון לטיני מ-1502.

יש לה כ-20,000 כותרים, וביניהם מילונים אזוטריים ונדירים ומהדורות ראשונות.

בכל אופן, אם לחזור למילים הנשכחות של וובסטר, גם בעברית יש לנו כמובן המון מילים נשכחות ומילים שחודשו אך לא נקלטו בשפה. לא רק בן יהודה ואבן שושן המציאו מילים, גם מתרגמים נהגו להמציא לא מעט – אם משום שלא היה מונח מתאים בעברית ואם משום שאהבו להפגין את יכולתם ללהטט ולחדש בשפה: "אם לא נמצאו למתרגמים מילים מן המוכן, שענו על הצורך להעדיף את הבלתי-שגרתי, הם המציאו אותן, כלומר, יצרו תחדיש" (רחל ויסברוד, 2007. לא על המילה לבדה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 197).
אחד מהם הוא יצחק שנהר, שתרגם קלאסיקות רבות, ובין השאר הוא תרגם לראשונה לעברית, ב-1954, את הזקן והים של המינגוויי. התרגום נחשב היום למיושן מאוד – הוא מגביה את השפה ביחס למקור ומשכתב את התפילות הנוצריות המופיעות בו.
אחד התחדישים ששנהר ניסה להחדיר לשפה מופיע בספר זה. בתרגום למילה drugstore כותב שנהר: בית פֶּטֶם.
במקור:
I will bring stuff from the drug-store for your hands
בתרגומו של שנהר:
אני אביא מבית הפטם משהו למרוח בו את ידיך.

המילה פטם לא מופיעה בתנ"ך. היא מופיעה במשנה (תרומות יא, ב):

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא מָנוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה מַשְׁקִין כְּמוֹנֵי פַטָּמִים, אֶלָּא אָמְרוּ, שִׁבְעָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.

פֶּטֶם, לפי מילון אבן שושן: סממנים שונים שמפטמים בהם את הקטורת; עלי הטבק שמפטמים בהם את המקטרת.
לפי מילון בן-יהודה (תודה לרוני הפנר מהשפה העברית): פַּטָּם: [1] אדם שאומנותו לפטם – פטם של בהמות ועופות. [2] המפטם את הקטורת, רוקח, druggist.

שנהר העדיף את פַּטָּם, אף על פי שהמילה רוקֵח הייתה מוכרת ומובנת יותר והצירוף בית מרקחת כבר היה בשימוש. רוקֵח מופיע במובן שאנו משתמשים בו היום גם בתנ"ך וגם בספרים מאוחרים יותר, לדוגמה:
אֵל מארץ מוציא תרופות, וגבר מבין אל ימאס בם. לא בעץ המתיקו מים, בעבור להודיע כל אנוש כוחו. וייתן לאנוש בינה, להתפאר בגבורתו. בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת (בן סירא לח, ד-ז).

לשם השוואה, אברהם יבין, בתרגומו משנת 1994 להזקן והים, מתרגם כך:
"אני אביא משהו מבית-המרקחת בשביל הידיים שלך" ואלון אלטרס (2005) כנ"ל: "אני אביא מבית-המרקחת משהו בשביל הידיים שלך".

בית פֶּטֶם בולט מאוד בגלל הזרוּת והחריגוּת שלו, ונוסף על כך הוא אינו מובן, ודאי לא בימינו.
הדראגסטור, מוסד אמריקאי ותיק, מוכר לנו בעיקר מהספרות. כבר בתחילת המאה ה-19 היו "מזרקות גזוז" – ה-soda fountains המפורסמים – ברוב הערים והעיירות בארצות הברית, ורובן היו ממוקמות בתוך בתי המרקחת, מאחר שיוחסו לסודה תכונות מרפאות. בתקופה ההיא רקחו הפּטָמים לתוך הסודה חומרים מחומרים שונים, לרבות קוקאין, מורפיום וקנביס.

הדראגסטור החליף את הבארים השכונתיים בתקופת היובש (Prohibition) בארצות הברית והיה מקום מפגש פופולרי. בספר An American Tragedy מחליף גיבורו של תאודור דרייזר – קלייד גריפית' – את החיים עם הוריו, מיסיונרים פנטיים ועניים, בחיים הדוניסטיים ושלוחי רסן בתור מוזג סודה בבית מרקחת. הדראגסטור בכלל ומזרקת הסודה בפרט הם אנטיתזה מבעבעת וחיונית לכל מה שלא היה לו בחייו הקודמים.
מאז מזרקת הסודה זרם הרבה פחמן דו-חמצני בבתי המרקחת באמריקה, וכיום מדובר על מוסד הרבה יותר סטרילי ופחות חברתי, כמו שאפשר לראות, למשל, ביצירה של דמיאן הירסט מ-1992, Pharmacy:

ולמי שמגיע לניו אורלינס, משאת נפש ישנה שלי, מומלץ לבקר ב-New Orleans Pharmacy Museum.
התמונות מפה

ביום הבלוגים העולמי, שחל ב-31 באוגוסט, נהוג שכותבי בלוגים ממליצים על חמישה בלוגים מתחומים שונים משלהם.

על בלוגים הקשורים לתרגום המלצתי פה, ועכשיו להמלצות על בלוגים נפלאים שאני קוראת בקביעות.

הראשון הוא הבלוג של נועה אסטרייכר, שירים למגירה – יצירות מיוחדות ומקסימות. זו שבזכותה הכרתי את הבלוג והתאהבתי היא יצירה עם מילים של נועה עצמה: "וכל הצירים בעולם לא יוכלו ללדת לי אבא", שנגעה בי במיוחד כיתומה מאב בעצמי.

השני הוא הבלוג של לירז אקסלרד, המתגוררת בברלין. טקסטים מרתקים ותמונות נהדרות.

השלישי: הבלוג של חלי גולדנברג, תקריב. חלי ודאי לא זקוקה להמלצה ממני, אבל אני ממליצה בכל זאת. זה אחד הבלוגים הראשונים שהתחלתי לקרוא באדיקות. היא כותבת נפלא והיא גם צלמת מחוננת.

הרביעי הוא הבלוג של יעל ארבל, גולה מרצון (כן, יש שתי "גולות" ברשימה הזאת!), בלוג על חיים של משפחה ישראלית באנגליה, על טבעונות, על מצפוניות, על ידידותיות לסביבה, על חינוך, דיור, מהגרים ועוד. בלוג משובח.

חמישי ואחרון הוא הבלוג של המאיירת אורית עריף. כל מילה מיותרת.